התעללות בחסר ישע

מדובר בהתעללות למעשה בכל מי שאינו יכול להגן על עצמו מבחינה פיזית. בתחילה החוק כוון רק כלפי התעללות בקשישים, אך ב-1989 החוק שונה ונוספו לרשימת חסרי הישע גם קטינים.

עפ"י חוק, התעללות בחסר ישע היא מעשה נפשע מעין כמותו וחלה חובת דיווח מלאה באם נתקלים במקרה התעללות שכזה. כמובן, בכדי להוכיח התעללות יש להביא ראיות חד משמעיות בנושא ההתעללות שאכן מוכיחים כי זו בוצעה. בכלל זאת, הודעה מטעמו של מי שהתעללו בו, לא תמיד מספיקה. כמו כן, יש להוכיח כי אכן מדובר בחסר ישע גם כפי שניכר בחוק- קרי מי שאינו יכול לדאוג לצרכיו שלו, בריאותו או מחייתו התקינה בכוחות עצמו. 

התעללות בחסר ישע, נחשבת גם עבירה פלילית  שיש עמה קלון ולכן העונשים בגינה הם חמורים. אם מדובר בהתעללות שאינה מבעל חסות ישיר על חסר הישע או מישהו המקורב אליו, מעשה התעללות יכול להסתיים בעונש של 7 שנות מאסר. אם מדובר במישהו שחסר הישע תחת חסותו- יהיה זה קשיש סיעודי, או ילד קטן, או אדם בעל לקות פיזית, או בריאותית או מוחית כלשהי והוכח כי אכן בוצעה התעללות, הרי שאותו אדם יכול להיות נדון ל-9 שנות מאסר. כמובן, שבית המשפט בודק זאת לפי חומרת המעשים, משכם ותדירותם וגם המידה המוסרית שהמעשים עומדים בה או שלא. כך למשל, הזנחה של קשיש סיעודי פעם אחת ויחידה, היא בהחלט לא דבר מקובל, אך יתכן כי העונש בגינה יהיה פחות משום שמדובר במעשה חד פעמי שקרה.

ראשית כל, אם אתם חושדים או שיש לכם הוכחות חותכות כי התעללו ביקירכם, הדבר הראשון שיש לעשות הוא לאמת זאת מול המתעלל ומול המוסד אשר במסגרתו קרה הדבר. כמובן שאם מדובר בחשאיות ביתו הפרטי של הקשיש או ביתכם שלכם, העניין הזה אינו בתוקף. בנוסף פנו אל עו"ד פלילי  לגבי המשך הפעילות המשפטית והגשת תלונה בנושא שגם תהיה בעלת תכלית משפטית.