לפני כחודש הגיע נאשם לבית המשפט כאשר כתב התביעה שהוגש נגדו היה על החזקת נשק שלא כחוק. כאשר התביעה כבר הייתה בטוחה שתטיל על הנאשם את העונש המקסימלי, עורכי הדין שלפו את הקלף שהחביאו צמוד לחזה, והותירו את בית המשפט והתובעים בהלם.
מקרה בדרום הארץ בו הגיעו בלשים לביתו של החשוד וערכו חיפוש שיגרתי בדירתו, עקב מידע מודיעיני שקיבלו שהאדם אשר גר בדירה מחזיק בנשק. לאחר החיפוש הקדחתני אכן נמצא באחת המגירות אקדח, שהנאשם טען שלא שלו ושאינו יודע במה מדובר. בבדיקות די אן איי שנערכו, נמצאו סימנים לכך שהדי אן איי של החשוד תואם לשרידי הדי אן איי שעל האקדח, והוגש נגדו כתב אישום.
בירור ראשוני
בחקירה הראשונית כאמור, טען החשוד בתוקף שהאקדח הוא לא שלו, ושאינו מוכן להודות בכך. באמצעות עורך דין פלילי אשר שכר, העביר החשוד את טענותיו, אך כאמור, בעקבות בדיקת הדי אן איי אשר הוכיחה מעבר לכל צל של ספק שהאקדח נשא את הדי אן איי של החשוד, הוחלט להגיש נגדו כתב אישום. 
לתאומים די אן איי זהה - לכן לא ניתן לקבוע באמצעות בדיקה זו מי החזיק בנשק
השפן מהכובע
כאשר הגיעו לשלב ההוכחות, שלף עורך הדין של הנאשם את השפן ששמר בכובעו במשך כל תקופת ניהול המשפט, והוא: לחשוד יש אח תאום. מכיוון שלאחים תאומים יש די אן איי זהה, לא ניתן לקבוע בוודאות למי היה שייך האקדח.
ההחלטה
השופטים והתביעה היו מבולבלים, אך העובדות היו ברורות. מכיוון שאי אפשר היה לכלוא את שני האחים, הנאשם זוכה מחמת הספק. כאמור, לתאומים יש די אן איי זהה, ואי אפשר לקבוע מעבר לכל צל של ספק שהאקדח אכן היה שייך לנאשם, או לאחיו התאום. לבית המשפט לא הייתה ברירה אלא לזכות את הנאשם מכל אשמה.