עברת תקיפה

במסגרת חובותיו, מופקד בית המשפט להגן על קורבנות תקיפה באותה מידה שזכותו של הנאשם שיתחשבו בשיקומו ובצרכיו. על בית המשפט מוטלת האחריות באם להמליץ על שירות מבחן לנאשם, אך עליו גם לקחת בחשבון עוד משתנים בטרם יקצוב את העונש.

עבירת תקיפה וענישה
ההיגיון אומר שמעשים חמורים ונפשעים ביותר יגררו אחריהם את הצורך של בית המשפט להתחשב ביתר שאת על הגנת הקורבנות. זוהי הנחה מקובלת, כן לאור הנורמות החברתיות המודרניות, מבקש הציבור שנציגי החוק יישמו בפועל את הנורמות הללו. הדבר אומר שכשאשר עונשו של עבריין שנהג באופן חמור הוא סלחני, הדבר יתפרש בעיני הכלל כי הדבר יוביל להתרופפות מוסרית.

שיקולים ועבירת תקיפה
למרות כל הנאמר, תיזקף לזכותו של הנאשם העובדה כי הביעה חרטה, ואם הציע לתת פיצויים לקורבנות, אזי שזה גם ישחק לטובתו. עוד שיקול שעל בית המשפט להתייחס אליו בשימת הלב הראויה הוא במידה והמתלונן מבקש שלא להתייחס אל הנאשם במלוא חומרת הדין.

מקומו של הקורבן בעבירת תקיפה
על פי החוק מותר לנפגע עבירה למסור הצהרה בכתב על כל נזק והשלכה שנגרמו לו עכב העבירה, גם נזק גוף, נזק נפשי או נזק רכוש. הדבר בפועל אומר כי יכול התובע להביא את ההצהרה שלו בעת הדין אודות גזר דינו של הנאשם.

עבירת תקיפה ומאסר
החוק רואה באופן שווה את העבריינים החמורים ביותר לעבריינים קלים, ומכאן שגם מי שביצע עבירה קשה אמור להיראות בעיני החוק כמי שזכאי שווה לשיקום וכי ערכו הוא ערך בן אנוש. בית המשפט אמור להתייחס אל האדם בהתאם לנסיבותיו האישיות.

שאלות שונות הנוגעות לעבירת תקיפה
על בית המשפט מוטל עם כן להתחשב במספר שיקולים אם הוא מעוניין להקל על העומס. במסגרת שיקוליו יש לקחת בחשבון כמה שזמן חלף מאז ביצע הנאשם את עבירתו האחרונה, את מצבו המשפחתי של הנאשם, תוך כמה זמן הוגש נגדו כתב האישום ועוד.