סעיף 350 לחוק החברות משנת 1999מאפשר לחברה לקבל צו מאת בית המשפט, המגן עליה מפני נושיה. אותו צו יורה על הקפאת ההליכים הננקטים כנגד אותה החברה, בהתאם למצבה של החברה ולתנאים מסוימים אותם בית המשפט יחליט אם לקבל.
כאשר חברה מוכרזת כחדלת פירעון, המשמעות היא שאין לה יכולת כלכלית לעמוד בהתחייבויותיה להחזר חובות כלפי הנושים, משום שסך שווי הנכסים שבעלותה נמוך באופן משמעותי מסך כל חובותיה. הנושים יפנו לבית המשפט כדי לפתוח בהליכים לפירוק החברה, כפי שנהוג גם בהליך של פשיטת רגל לאדם פרטי.
החברה יכולה להגיש מטעמה בקשה לקבלת צו הקפאת תהליכים מבית המשפט, אילו היא חוששת כי אחד מנושיה לפחות יבקש בפתיחת הליכי פירוק. הצו יכול להיות מוגש לבית המשפט במהלך הפירוק או לפני שהחלו הליכי הפירוק.
רקע תיאורטי להקפאת הליכים
הקפאת ההליכים לפירוק חברה מאפשרת מציאת פיתרון כולל לבעיות המימון של החברה, תוך כדי ריכוז כל החובות יחדיו, מחיקת חובות במקרים מסוימים ופריסת החוב לתשלומים לאורך תקופה ארוכה. בין היתר, המשך הפעילות של החברה עשויה להניב כניסה של משקיע כדי להבריא את החברה תמורת מניות ושליטה בה.
בהליך הקפאת חברה יש מספר אופציות: פריסת חוב לתשלומים, מחיקת חובות ועוד
הסדר נושים
ניתן להגיע להסדר נושים – כלומר להסכם בין החברה בעלת החובות ובין הנושים שלה. כדי שההסכם יכנס לתוקף, עליו להיות מוסכם גם על הנושים וגם על בית המשפט. החל מן הרגע בו בית המשפט יאשר את ההסכם על ידי קבלת רוב של למעלה מחמישים אחוז נושים המסכימים להסדר, עליו להיות מוסכם, גם על המתנגדים לו. במקרים מסוימים, בית המשפט יכול לאשר מימוש של נכס גם אם אין הגנה מספיקה לזכויות אותו נושה.
הסמכות לדיון בהליכים
הסמכות שבה דנים בהליכי הפירוק מסורה לבית המשפט המחוזי, ואילו הישות הסטטוטורית אשר אמונה על ייצוג האינטרס הציבורי להליכים אלו היא הכונס הרשמי, שהוא נמצא גם בתפקיד האפוטרופוס הכללי שבמשרד המשפטים. חשוב להתייעץ עם עורך דין הוצאה לפועל כדי לברר איך להגיש בקשה מסוג זה, שתהיה קבילה בבית המשפט.
אולי תתעניינו גם ב:
.jpg)
