חוק השוויון לזכויות בעלי מוגבלויות הושג לאחר שנות עבודה מאומצות בשנת 1998. המטרה דאז הייתה מניעת אפליה של בעלי מוגבלויות – השפעה שתושג בטווח זמן של 10-12 שנים. מפעם לפעם החוק על סעיפיו מתעדכן ומוסיף אנקדוטות נוספות שמאפשרות לרבים לחיות את חייהם בפרטיות, בכבוד ובעצמאות מרבית.
לאחר הצטברות של ניסיון עולמי רב בתחום החקיקה לשוויון הזדמנויות עבור אנשים בעלי מוגבלויות, נוצר החוק לשוויון הזויות לאנשים עם מוגבלויות, שעבר כבר בקריאה ראשונה בשנת 1996. הועדה הציבורית שהונחתה בידי ד"ר ישראל כץ הכינה חקיקה מפורטת לאורך חודשים רבים, ומספר פרקים אכן עברו – ובכלל זה נושאים בחינוך ובהשכלה, בתרבות הפנאי והספורט, סיוע אישי, דיור בקהילה, מערכת המשפט וגם בתחום בעלי הצרכים המיוחדים. בשנת 2005 הוכנס תיקון לחוק ביוזמת ח"כ שאול יהלום – ומאז נוסף גם פרק הנגישות.
העקרונות שמנחים את החוק
אין להפלות אדם בשל נכותו או מוגבלותו בקבלה לעבודה, בקידום שלו או בפיטוריו. המעביד יתאים את העבודה וכן את דרישותיה לעובד עד כפי יכולתו. ישנה העדפה מתקנת לנכים – ואין רואים באפליה זו כפסולה אם נועדה כדי לקדם את השוויון אצל בעלי מוגבלויות. בנוסף, על התחבורה הציבורית להיות נגישה לצרכיהם של בעלי מוגבלויות כמו גם במקומות ציבוריים ופתוחים. בנוסף, הוקמה הנציבות ל
שוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות.

מוגבלות לא תיצור הגבלה
הנציבות לשוויון זכויות של בעלי מוגבלויותבספטמבר 2012 מדינת ישראל אשררה את אמנת האו"ם בנוגע לזכויות בעלי מוגבלויות על פי אמות מידה בין לאומיות בתחומי חיים כמו עבודה, חינוך וגם מגורים בקהילה. יש באמנה זו רבות כדי לקדם את נושא הזכויות – כשהנציבות משמשת כמנגנן תיאום, קידום ופיקוח של אמנה זו לפי החלטת ממשלה 5100.
מי נחשב לבעל מוגבלות?
ההכרה בזכותו של בעל מוגבלות זקוקה לאישור של ועדה רפואית מקצועית, ובה רופאים מומחים לאותו התחום, בין אם מדובר על מישור הגוף או בין אם מדובר על מישור נפש. קביעת הזכאות לשירותים שונים עבור אדם בעל מוגבלות תיערך תוך התחשבות מרבית במהלך החיים התקין שלאדם.
הפרת זכויות
אילו נעשתה הפרה של זכויות בעל המוגבלות בין אם על ידי המעביד או בין אם על ידי גורם אחר – לרבות רשות מקומית שלא העמידה תנאים מנגישים כנדרש, ניתן להתייעץ עם עורך דין לתחום זה כדי לגבש כתב תביעה ולפנות לסמכות השופטת בעניין. בית הדין רשאי לפסוק פיצויים על פי השיעור שנראה לו או לתת צו "עשה" או צו מניעה.