רובם המכריע של עסקים קטנים ובינוניים מגיע לסוף מר כבר בשנים הראשונות להקמתם, או לפחות לסכסוך עסקי ולמחלוקות במהלך חייו העסקיים. הבוררות מציעה הליך חלופי לזה המתנהל בבית המשפט, ויש בו יתרונות רבים.
בוררות הוא הליך שבו הצדדים מיישבים סכסוך ביניהם בנוכחות צד שלישי שהוא אובייקטיבי, כשאותו צד שלישי הוא זה המכריע בנושא ופסק דינו – כפסק דין בית משפט ללא יכולת לערעור – וגם אם הצדדים הסכימו על יכולת זו, הריהי מוגבלת. על הבורר ועל דרכו להיות מוסכמים על הצדדים כולם המשתתפים בתהליך, בניגוד לאפשרות לבחור שופט בבית משפט. הבורר אינו ניטראלי כפי תפקיד המגשר, כלומר – עליו לקבוע דעה ללא משוא פנים, בעוד מפגין את דעתו והשקפתו בנושא. אין הבורר מפשר בין הצדדים אלא רשאי לקבל באופן מלא צד אחד בתביעה.
בוררות – פיתרון מהיר
בוררות הינה הליך אלטרנטיבי לזה המתנהל בין כתלי בית המשפט. בעבר, בית המשפט היה מפנה את הצדדים להליך מקדמי הנקרא גם מהו"ת – הליך שכולל פניה למגשר כדי לנסות ולהביא את הסכסוך לסופו מבלי להפעיל תהליך בירוקרטי מתמשך וסוחט משאבים, ואם הליך זה לא היה מגיע לפתרונו, היה חוזר לבית המשפט. בימים אלו, נבחנת אפשרות בכנסת להעביר סכסוכים מסוגים מסוימים כמו למשל ליקויי בניה או תביעות נפוצות אחרות לבוררות חובה.
ישנם החוששים מפני הליך הבוררות, משום שבו אדם נבחר שאינו שופט על פי מקצועו פוסק גזר דין שהוא חלוט ובלתי ניתן לערעור או לתקיפה מעשית. מאידך, עורך דין בקיא ומיומן יכול להגיש לבתי המשפט בקשה לביטול פסק בוררות, בין היתר בסיועו של תיקון 2 לחוק בוררות 1968. זאת, תוך שימוש בנימוק או אי נימוקו של הבורר בבחירת פסקו.
מסלולי ניהול הבוררות
ישנם שלושה מסלולים בהם נוהגים לנהל בוררות; המסלול הקלאסי, בו תוקפים את פסק דין הבורר על ידי הגשה של בקשה לביטולו על פי אחת מעשר העילות שבסעיף 24 מתוך טענה לעיוות הדין. מסלול שני הוא המסלול הפרטי, בו ניתן לערער על פסק דין בוררות בפני ערכאה מתאימה לערעור בוררות ובהתאם לסעיף 21א´ לחוק. המסלול השלישי – מסלול ציבורי, בו ניתן להגיש ערעור בפני בית המשפט אודות פסק דין בוררות אילו נמצאה טעות יסודית ביישום של פסק הדין, שיש בה כדי לגרום לעיוות הדין.
.jpg)
