עובדות המקרה מדברות על מצב דברים בו התובעת אשר הייתה בהריון הגיע לבדיקה שגרתית בבית החולים הדסה אשר אינה העלתה מאום בדבר אי תקינות ההריון.
עובדות המקרה מדברות על מצב דברים בו התובעת אשר הייתה בהריון הגיע לבדיקה שגרתית בבית החולים הדסה אשר אינה העלתה מאום בדבר אי תקינות ההריון. התובעת בתיעתה טענה כי בית החולים התרשל בביצוע הבדיקה ועל כן היילוד נולד כאשר הוא סובל מבעיות רפואיות קשות לרבות שיתוק מוחין, אי שליטה על סוגרים, אפילפסיה קשה וחוסר תפקוד של מפרקי הברכיים. התובעים, הוריו של התינוק וכן התינוק עצמו טענו לרשלנות רפואית חמורה שהובילה למצב דברים חמור זה וכן, להיפוך נטל הראיה בשל חסרונה של בדיקת אולטרה סאונד שלא נשמרה כראוי בבית החולים.
פסיקת בית המשפט
בפסיקתו קבע בית המשפט כי במקרה זה לא הייתה התרשלות מצידו של בית החולים וכן אין לקבוע כי מי מהנתבעים נושאים באחריות באשר לתוצאות המקרה. בית המשפט התייחס לכך שבעת הבדיקה לא ניתן היה לזהות כל בעיה רפואית וכי בעיות מהסוג ממנו סבל היילוד ניתן לגלות אלא רק בשלב מתקדם יותר של ההריון. עוד נפסק כי התובעים לא עמדו בתביעתם בנטלי ההוכחה הנדרשים כאמור בחוק וכי לא התקיים כל נזק ראייתי בתוצאתו הינה היפוך נטלי ההוכחה.
התנאים הנדרשים להוכחת רשלנות רפואית
חובת שמירת רשומותבפסק הדין קבע בית המשפט כי בדיקת האולטרה סאונד הינה רשומה, בהתאם לקבוע בתקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תשל"ז 1976. בהתאם לאמור בחוק על בית החולים היה לשמור רשומה זו ומשלא נשמרה הרשומה מהווה הדבר נזק ראייתי שתוצאתו הינה היפוך נטל הראיה, אך במקרה דנן, הודתה התובעת כי בדיקת האולטרה סאונד שעברה בוצעה כראוי. הודאה זו מצידה של התובעת למעשה מכשירה את חסרון המסמך ושוללת את הנזק הראייתי שהתקיים.
הלכה חדשה או מקרה מוכר
לא אחת אנו עדים לפסיקות חדשות ותקדימים מצידו של בית המשפט, בנוסף ישנם מקרים בהם פועל בית המשפט בניגוד לעמדתו הקבועה לפיה תינתן הגנה לאדם הפרטי בתביעתו אל מול גורמים גדולים בעלי כיס עמוק. במקרה דנן קבע בית המשפט כי לא התרשל בית החולים בבדיקות שביצע טרם הלידה על אף התוצאות הקשות ומצבו המורכב של הילד.
.jpg)
