מקרי הרשעה בפלילים עלולים לקרות גם למי שאין לו הרשעה פלילית קודמת, לצד מי שהוא עבריין סדרתי. מערכת המשפט עושה איפה ואיפה ומבדילה ביניהם, על מנת להעניש בהתאם או להמנע מענישה, ולקבוע את השלכת מעשהו על המשך חייו.
בניגוד לדעה הרווחת כי מעשה פלילי מיוחס אך ורק לעברייני חוק קבועים, הרי שהמציאות מראה אחרת; ניתן להיות מואשם באחריות פלילית גם מתוך רגע קטן של שיקול דעת לא נכון ואפילו נוכחות בזמן הלא נכון במקום הלא נכון מבלי להתכוון לכך. ההרשעה הפלילית היא כתם על חייו של אדם, שנמנע ממנו בהתאם לכך להתגייס לצה"ל, להבחר לתפקיד ציבורי או לקבל רישיון תעסוקה ספציפי, למנוע קידום בעבודתו, שלילת נשקו או לקבל היתרים לכניסה למדינות שונות או ליציאה מישראל.
אי הרשעה בפלילים
החוקק מכיר בהתכנות של קשת נרחבת של נסיבות או תוצאות למעשה הפשע, בין אם נעשה בתום לב או בין אם לאו, בין אם מדובר על אדם שסטה מדרכו הנורמטיבית לראשונה ובין מי שזו לו דרכו הקבועה. כמו כן, בית המשפט רואה לנגד עיניו את סיכויו של אותו אדם להשתקם ולבנות את חייו מחדש בהתאם למעשהו – אשר רצוי שלא ישנה. מכאן, שהמחוקק משאיר מקום לחשודים מסוימים שלא להיות מורשעים בפלילים.
מקרים בהם לא תואשם בפלילים
ישנה רשימה מתמשכת שאותה בודקים על מנת להכריע בסוגית האשמה הפלילית. בין הנושאים – מהי חומרת העבירה, עבירה ראשונה או אחת משורת עבירות, מה היחס של הנאשם כלפי העבירה – האם הוא מביע חרטה, מה הסבירות לביצוע חוזר של העבירה, הקשר בין העבירה לתפקיד אותו הוא ממלא, הנזק שעלול להיגרם לנאשם עקב ההרשעה. בית המשפט יבחן את המלצתו ל קצין המבחנים ולבסוף יגבש דעתו על הנאשם.
בחינת כל מקרה לגופו
כדי שבית המשפט יעשה עבודתו באופן המיטבי, יש לצייר את התמונה המלאה בעבורו תוך העלאת טיעונים בידי
עורך דין והבאת הראיות המתאימות. בית המשפט יעשה משפט בכל מקרה לגופו ובאופן שהוא מידתי לפי חומרת העבירה. הוא יכול להטיל במסגרת זו עונש מידתי ביחס לחומרת הנסיבות. במקרים מסוימים, בית המשפט נמנע מלהחיל הרשעה גם בעבירות תכנון ובניה, כיון שאלו הפכו לעבירות חוזרות ונשנות במדינת ישראל. לעתים קרובות, מעבירים את הטיפול בכך למסלולי אכיפה חלופיים – כמו למשל קנסות, עיצומים כספיים ועבירות מנהליות.
.jpg)
