בשנים האחרונות אנו עדים להחמרה בתיחסותם של בתי המשפט לנהגים אשר נתפסים נוהגים בשכרות, מאמר זה מתאר מקרה בו נקט בית המשפט בגישה הפוכה לאמור וחזר 5 חודשי שלילה בלבד:
בבדיקת אלכוהול שנתגלתה בגופו של ד', נהג שנתפס על ידי משטרת התנועה, נמצא ריכוז אלכוהול של 350 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף- ריכוז גבוה במידה רבה מהמותר על פי החוק. (על פי חוק הרף עומד על כ- 240 מיקרוגרם כאשר בפועל בתי המשפט ידונו בנהג אשר בדמו ריכוז של למעלה מ290 מיקרוגרם). בנוסף, נהג הנחשד בנהיגה בשכורת נדרש לעמוד במספר מבחנים ובדיקות לרבות מבחן עמידה, מבחן הליכה על קו ועוד. במקרה דנן נכשל ד' בכלל המבחנים בהם התבקש לעמוד כך שהיה ברור כי הוא שרוי תחת השפעת אלכוהול.
בהתאם לפסיקה- צפי לפסילה ממושכת
בשנים האחרונות אנו עדים למדיניות של החמרה בהתייחסותם של בתי המשפט והמחוקק לנהגים הנוהגים בשכרות. במקרים דומים נפסקו עונשים דוגמת שלילת רישיון נהיגה לתקופה של כשנתיים ומעלה, קנסות גבוהים, עונשי תנאי מצטברים, חידוש רישיון הנהיגה על ידי ביצוע מבחני תאוריה וטסט מחודשים וכן בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אך במקרה דנן, עקב כשלים שונים שנמצאו בחומר החקירה שהוגש על ידי המשטרה נפסקו לד' עונשים מזעריים של כחמישה חודשי שלילה בלבד.

לנהוג בשכרות ענישה
השפעתן של נסיבות אישיותבאופן חריג ויוצא דופן התחשב בית המשפט במקרה זה בו פרנסתו של הנאשם התבססה על היותו בעל רישיון נהיגה שכן הוא עובד כנהג מלגזה. על מנת לאפשר לו להמשיך לעבוד ולהתפרנס החריג בית המשפט את המלגזה ואפשר לו להמשיך ולנהוג על מלגזה. חשוב להדגיש כי פסיקה זו של בית המשפט הנה חריגה ויוצאת דופן ביותר בעקבות היות ביסוסה על כשלים משפטיים חמורים מצידה של הרשות החוקרת.
קביעת בית המשפט
בית המשפט בפסיקתו מתח ביקורת חריפה ביותר על התנהלות המשטרה במקרה זה שפעלה בהרף עין והגישה לפתחו ראיות חלקיות שאינן נתמכות בעדויות מהשטח. התנהלות בעייתית זו של המשטרה ניכרת ומשפיעה באופן ישיר על פסיקת בית המשפט. עוד קבעו שופטי בית הדין כי במקרה זה לא ניתן יהיה להטיל על הנאשם עונש חמור יותר מזה שנגזר עליו שכן אין אפשרות לבסס את טיעוני התביעה על אף שברור לכל כי ד' נהג בשכרות.