עורכי דין לענייני נהיגה בשכרות

החקיקה בדבר נהיגה בשכרות
בתקופה לא רחוקה היו השוטרים רשאים לאלץ נהגים לעבור בדיקת שכרות רק אם היה להם חשד סביר שהנהג שיכור, באותו חוק נקבע שחשד סביר אינו ריח של אלכוהול ושיש צורך בנסיבות חריגות כגון מקרים בהם ניכר שנהיגתו אינה ישרה, שהנהג מעורב בתאונת דרכים, או שביצע עבירת תעבורה כלשהי, חוק זה אפשר לנהגים רבים להימלט מבדיקות השכרות. 

החוקים החדשים הנוגעים לנהיגה בשכרות
החקיקה שונה במידה רבה כיום, וזאת מתוך רצון להיאבק בתופעת הנהיגה בשכרות. המצב הקיים כיום מאפשר לשוטר לבקש מכולם לערוך את הבדיקה בשכרות ללא חשד סביר, והנהגים מחויבים לציית ולערוך את הבדיקה.

היחסיות שבנהיגה בשכרות
המידתיות היא נושא חביב על הסניגורים, במסגרת טיעוניהם, אך בכל הנוגע למחוקק לא משנה אם הנהג המואשם חרג כזית מכמות האלכוהול המותרת לו ואם לאו. החוק הקיים יוצר מצב שבו במידה ונתפס נהג שחרג במעט מהכמות המותרת, הוא עדיין נחשב כשיכור. זוהי חקיקה בעייתית שפוגעת בעקרון המידתיות שהוא אחד מעמודי התווך של כל מקום שמתיימר להיקרא נאור.

תמורות בפסיקה הנוגעת לנהיגה בשכרות
פסקי דין תקדימיים שהתקבלו בערכאות הובילו לכמה שינויים, ולכך שאמינותו של מכשיר הינשוף שבודק את ריכוז האלכוהול בדם נעשתה מפוקפקת, ולכן פסיקה אחרונה של בית המשפט הרימה את הרף המינימלי.