לכל אחד חלק ומעורבות בתאונה. במשפט תעבורה, נטל השכנוע נופל על כתפי התביעה, כדי להוכיח את האשמה אליה התביעה טוענת, ואילו הנתבע הוא בחזקת חף מפשע, עד אשר יוכח אחרת לפי סעיף 34 כ"ב לחוק העונשין.
משפט תעבורה נכלל בתוך המשפט הפלילי. בבחינת מקרה תעבורה המובא בפני בית המשפט, התובע יעמיד לדין את הצד השני – ויכול להיות שיועמדו לדין מספר צדדים, באם הוא מעוניין להוכיח את אחריות כולם בתאונה. לפי החוק ה"יבש", ישנם מקרים בהם ההאשמה בדין מיוחסת באופן אוטומטי לנהג מסוים – למשל זה שיצא מחניה בעוד הנהג האחר נסע כדין, וזאת כיון שנהג היוצא מחניה אמור להעניק זכות קדימה לרכבים שבכביש. מאידך, ההגנה יכולה לטעון כי אותו נהג שרכבו נפגע כתוצאה מן המעשה פעל גם הוא בחוסר אחריות והתאונה עשויה הייתה להמנע.
תמרור שהוסר ממקום תאונה
בהיעדר תמרור שקובע אחרת, יש להעמיד זכות קדימה לרכב שבא מימין. במידה שאותו רכב לא העניק את אותה הזכות, יתכן שזה משום שהניח כי הנהג שבא מימין היה אמור לנהוג על פי תמרור "עצור". אילו אותו תמרור "עצור" הוסר, הרי שלאותו הנהג הייתה אמורה להיות זכות הקדימה, ובנהיגה במהירות חוקית ובאופן רגוע הרי שזה היה מוצדק להעניק לו זכות קדימה – על כן כעורך דין תעבורה בודק זאת ויכול להראות כי התמרור היה שם והוסר מסיבה מסיומת, הרי שהוא עשוי לזכות בערעור.
איך יוצאים זכאי במשפט?
סתירת תצלום בעבירת תנועהאם רכב מסוים עבר על המהירות המותרת וצולם – מקרה זה יעבור לדיון בבית המשפט, אולם כאשר משתמשים במכשיר לייזר למדידת המהירות, יש להוכיח כי אכן המכשיר היה תקין ונעשתה בו הפעלה כפי הנדרש.
עורך הדין יכול לפעול ולהוכיח טענות נוספות על פי מידת בקיאותו בחומר וניסיונו, על מנת להוציא את הנאשם זכאי.
יסוד הספק הסביר
כשישנו ספק אם עבירה מסוימת התקיימה, יש לשכנע את בית המשפט כי ישנו יסוד לספק, יסוד ממשי שניתן להוכיח או להראות כי זה מתקיים בסבירות גבוהה לאור הראיות שמוצגות. יכול להיות שלא הוא זה שעבר את העבירה המדוברת, או להשתמש בכל ראיה או טענה כדי לנסות ולסתור את טענת התביעה. משום כך אמורה להיעשות עבודת שטח מקיפה ויסודית, על מנת לשכנע את צוות בית המשפט באשר לאחריות או לספק שניטע.
מאמרים נוספים: