עורכי דין לנהיגה בקלות ראש

חוק שהוא חד משמעי ושאינו ניתן לפרשנות קשה יותר בהפרכת הטענות לעבירה על החוק; כאשר נטען שנהג מסוים נהג ב"קלות ראש" ועדיין במקום מסוים החוק מוסיף "ברשלנות" ובמקום אחר "ללא תשומת לב מספקת". ישנו שוני במשמעות שעומדת מאחורי שני הביטויים הללו, והשוני הזה יתבטא גם בענישה שתיוחס לחומרת העבירה הזו. בעקבות אותה עבירה, לא מספיק לנהוג תחת חוקי הכביש – הווה אומר במהירות המותרת או תוך ציות לתמרורים, אלא חשוב שהנהיגה תהיה שקולה ולא מתוך רשלנות או קלות ראש. וכאן המקום לדון בביטוי זה.

תקנה 21-ג´ או סעיף 62-2?
תקנה 21 ג´ מדברת על נהיגה ברשלנות, ועונשה של האשמה זו שלרוב מתלווה לעוד סעיפי אשמה היא ברירת קנס (כיום עומד על 500 שקלים חדשים) והעמדה לדין שעלולה להניב תוצאות שאינן מחייבות את שלילת הרישיון או מאסר. סעיף 62-2 – נהיגה בקלות ראש נחשבת להאשמה חמורה יותר שדינה לפחות שלושה חודשי שלילה ואפשרות למאסר.

נהיגה ברשלנות – מתי?
הרשלנות כאן מיוחסת לעבירה שהתמשכה ובוצעה ביודעין; בעוד נהג מודע להתנהגותו הסרה מן החוק ואף מתעלם ממנו, הוא מפגין זלזול באדישותו לתוצאות הבאות לקרות. גם אם נהג תחת השפעת סמים או אלכוהול או החזיק על ברכיו בזמן הנהיגה ילד או כלה – עניין זה נחשב לרשלנות.

נהיגה בחוסר – זהירות, מתי?
חוסר זהירות יכול להתבטא באי ציות לתמרורים או לרמזור, כמו למשל כניסה לצומת באור אדום, וגרימה בשל כך לתאונה. זה עלול להיות פועל יוצא של הסחת דעת קלה לרגע. במידה ואין האשמות קודמות לנהג, חוסר זהירות חד פעמי שלא גרם לתאונה או לנזק פחות יטריד את רשויות האכיפה, ולעתים יש צורך לפנות לעורך דין תעבורה כדי להוכיח שזה היה המקרה.