בית המשפט לתעבורה

בישראל קיימת הפרדה בין שלושת הרשויות : הרשות המחוקקת (הכנסת), הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות השופטת שהיא בעצם מערכת בתי המשפט. בית המשפט לתעבורה הוא חלק מהרשות השופטת ומטרתו לשפוט בכל הנוגע לעבירות תעבורה וכלי רכב. סמכויות בית משפט זה מקבילות לערכאת "בית משפט השלום".

מיקום בתי משפט לתעבורה
הנושאים בהם מטפלים עורכי דין תעבורה ובתי המשפט לתעבורה הם רחבים ונוגעים לאחוז רחב באוכלוסייה שכן תאונות הדרכים בארץ מאוד נפוצות. על כן הפרישה שלהן גדולה ונמצאת בערים רבות בישראל: תל אביב, רמלה, אילת, באר שבע, חדרה, טבריה, ירושלים, נצרת, נתניה, צפת, קריית שמונה, אשקלון, קריית גת, אשדוד, חיפה.

תפקיד בית המשפט לתעבורה
תאונות דרכים הן נחלת בית המשפט לתעבורה והוא עוסק בהם ביום-יום בצורה אינטנסיבית. עם זאת תחום שיפוטו חל על כל עבירות התעבורה למיניהן. כמו כן על סעיף 25 בפקודת התעבורה עוסק בית משפט זה גם בתחום היתר ורישוי מסמכים (רישיון רכב, רישיון נהיגה וכו´), ענייני ביטוח, פיקוח על תחנות דלק ומהילה, שפיטת נותני שירות ציבורי בתחום התעבורה (כגון מוניות שירות ואוטובוסים) ואף בעבירות הנוגעות למצרכים ושירותים הקשורים ישירות לנושא התעבורה.

חקיקת חוק בית המשפט לתעבורה
פקודת תעבורה מ1961 מגדירה בתוכה את העבירות בהן דן בית המשפט לתעבורה על פי חוק. במסגרת פקודת התעבורה בנוסחה החדש מוגדרים נהלים על פיהם מתבצעת השפיטה ובאילו נושאים. היא מחולקת לתתי פרקים העוסקים ברישוי ורישום, ברישיון ורישום רכב, ברישיון הוראה בכל הנוגע לתעבורה, בפטורים, בשפיטה וסדרי דין, מעצרים, ברירות קנס ותאונות דרכים.ערעור על פסיקת בית משפט לתעבורה נעשים בדרך כלל בפני שופט של בית המשפט המחוזי. שופט תעבורה ממונה לפרק זמן מסוים או בקבע וסמכויותיו מקבילות לשופט בית משפט השלום.

סיוע בית המשפט בצמצום תאונות דרכים
תאונות דרכים כוללות בתוכן נזקים לכלי רכב, להולכי רגל ונזק פיזי לרכוש. בשנים האחרונות קיימת עלייה בתאונות הדרכים ובהתאם עיסוקם של בתי המשפט לתעבורה גדל. הפעילות לצמצום תאונות הדרכים גדלה בכדי למנוע קטל ולהקל על מערכת המשפט. מערכת המשפט מסייעת בנושא זה ע"י אכיפת חוקי תנועה, ענישת עבריינים בנושאי תעבורה וקיום קורסים בנושא "נהיגה מונעת".