נהיגה בשכרות אינה תופעה חריגה על פני הכבישים לצערנו, ופעמים שונות מגלים זאת מאוחר מדי בשעת תאונה. כאשר נהגים שיכורים נתפסים – הנסיבות אמנם לוקחות חלק חשוב בקביעת הענישה, אולם ממילא ישנו חוסר אחידות בענישה במקרים אלו.
ישנה חקיקה קפדנית ומחמירה בתחום הנהיגה בשכרות במדינת ישראל לאורך העשור האחרון, כתגובה לסטטיסטיקה העצובה שמראה שישנו קשר מלא בין רמת האלכוהול בגוף ובין אופן הנהיגה הרשלני של אדם, שעלול להוביל לתאונה – ואף יותר מכך – לפצועים ולהרוגים. המחוקק משנה את העונשים בהתאם לרמת האלכוהול שמתגלה בגוף אחת לתקופה, עד כדי כך שרמת האלכוהול הנמוכה ביותר שמתגלה בגוף עלולה להוביל לשלילת רישיון מיידית ולעונשים נוספים.
בדיקת מכשיר ינשוף
מכשיר הינשוף הוא המשמש את מרבית ניידות משטרת התנועה שמבצעות מבצעי אכיפה שונים, אולם נוסף על בדיקה זו ישנה גם בדיקת סממנים שאין חובה שתבוצע או בדיקת דם המחליפה את הינשוף במקרים נדירים יותר. מכשיר הינשוף אמנם פותר את הסרבול שבבדיקות הדם, והתוצאה אמורה לשמש כראיה לכאורה של כמות האלכוהול שבגופו של אדם. בכל מקרה, נהג שעבר סף מסוים של רמת אלכוהול באויר הנשוף יזומן לתחנת המשטרה הקרובה. בסיומה יוחלט אם לעכב את החשוד או אם יש אינטרס ציבורי למעצרו.
ענישה ראלית על נהיגה ללא רישיןו
סעיף 39א' לפקודת התעבורה מציין לפחות שנתיים ל
פסילת רישיון הנהיגה של נהג שיכור שאין לו עבירות תנועה דומות וקודמות, ולפי סעיף 62(3) – עבירה חוזרת תגבה שנתיים מאסר שמוחלף בדרך כלל למאסר על תנאי.
בכל מקרה מופעל שיקול דעת
על אף שישנו תפריט התנהלות מול נהגים שיכורים שהוכחה שכרותם, עדיין ישנו חוסר אחידות בהתייחסות – וזאת משום שהנסיבות הן שונות, ועורך דין יכול לייצג את הנאשם בטיעונים שונים על פי נסיבות המקרה – והענישה בהתאם. שופטים יכולים להפעיל את שיקול דעתם במקרים מקלים ולפסוק עונש פחות חמור.
שינויים בתקנות הענישה
ישנם שינויים תקופתיים על פי המדיניות שנקבעת בתחום הענישה על נהיגה בשכרות. יכול להיות שנהג שנענש בגין נהיגה בשכרות היום יקבל עונש שונה מזה שהיה קיים לפני כשנתיים. חשוב להתייעץ עם עורך דין בתחום זה, ולהבין מה האסטרטגיה הנכונה ביותר בהתאם למצב.
.jpg)
