נהיגה בשכרות הפכה בשנים האחרונות למכת מדינה, לא בכדי אנו שומעים חדשות לבקרים על תאונות דרכים קטלניות הגורמות לנזקים כבדים ועולות אף בחיי אדם, המאמר שלפניך סוקר בקצרה סוגיה זו
האלכוהול לוקח את השליטה במציאות של אדם, כמו גם את היכולת השיפוטית שלו להבחין מתי הוא פיכח מספיק לנהיגה ומתי לא. התרבות הישראלית שבה כולם טוענים ש"יהיה בסדר" – לוקחים את ההימור שהשוטר לא יתפוס אותם או שחושבים שכוס מים לאחר בקבוק בירה יכולים לדלל את הכמות של האלכוהול בדם, היא חלק גדול מחוסר האחריות שאנו רואים על פני הכבישים מדי שנה בשנה. הצעירים אלו קהל היעד העיקרי לבעיות האלימות והנהיגה בשכרות, ומבחינה זו החוק נוטל לידיו את היכולת להעניש עונשים מרתיעים תוך שיפוט נושקה בנושא.
נהיגה בשכרות מהווה עבירת תנועה
ה
נהיגה בשכרות היא מצב שאינו אמור לקרות לפי החוק. הפרסומות המלוות אותנו מדי כמה עשורים משמיעות את צליל המפתחות שעובר לנהג הפיכח, או ההורים שלא נותנים לילדיהם את הרכב ליציאה, כיוון שבילוי של סוף שבוע עלול להסתיים באסון. בשנת 2012 חלה החמרה בענישת נהגים צעירים ששתו אפילו בכמות המינימלית ביותר. המשמעות – הפעלת אחריות גדולה יותר.

נהיגה בשכרות - בשנים האחרונות חלה החמרה בענישה
איך בודקים אם הנהג שיכור?
ישנן בדיקות רשמיות לפי החוק כדי לקבוע מול בית המשפט אם הנהג היה שיכור או לא. אחת הבדיקות היא שימוש במכשיר הינשוף שבו נושפים ומגלים מהי כמות האלכוהול לפי יחס אדי האלכוהול לליטר אויר או בדיקת דם שמראה כי כמות האלכוהול בדם עולה על 50 מ"ג ב- 100 גרם של דם.
אפשרות לזיהוי בעיה רפואית
ישנם מקרים, בהם
עורך דין תעבורה יכול להוכיח כי אותה "שכרות" מדומה מקורה בבעיה רפואית כמו למשל סכרת, ואילו הנהג היה בכל אופן פיכח לחלוטין. בכל אופן יש לקיים את הבדיקה בשטח, משום שסירוב להבדק בדיקת שכרות משמעה הודאה באשמה. עריכת הבדיקה בכל מקרה – גם במקרה שבו הנהג נצא שתוי, מקלה בענישה או בכתב האישום.