ביטול כתב אישום מעבירת נהיגה בשכרות

מכונת הינשוף משמשת כיום למדידת רמת השכרות. רמת השכרות נקבעת למעשה על פי קביעתו של בית המשפט לתעבורה, ובכל מקרה שבו נקבע אחרת, בית המשפט ידון בראיות שמולו ויחליט באם להרשיע את המועמד למשפט או לא בנהיגה בשכרות. בפועל כיום, ישנו קו תפר גס בין החקיקה בכתב לבין האכיפה בפועל על ידי המשטרה, וזה נובע ממספר סיבות, כאשר העיקרית שבהן היא טווח טעויות מדידה של מכשיר הינשוף שאינו מדויק ממילא בפני עצמו (אינו מהימן ואינו תקף), כלומר – מקרה אחד שבו נהג נתפס כ"שיכור" אינו משליך דווקא על נתוני שכרותו של נהג אחר, וכן נדרש כיול מדויק יותר למכשיר לפני כל מדידה.

מה לגבי סירוב להיבדק?
ובכן, אם ממילא אין טעם להיבדק במכשיר נשיפה, למה לא לסרב לו? מתברר, כי סירוב להיבדק במכשיר זה – פירושו כהודאה בנהיגה בשכרות. על- כן, רצוי להיבדק במכשיר הינשוף כפי שמשטרת ישראל דורשת לעשות בנוהל, ולפנות לעורך דין תעבורה  שיטפל בשאר הטיעונים. האם המכשיר היה תקף, מהימן או לא, זהו תפקידו להוכיח זאת על סמך פסקי דין אחרונים או ניואנסים שהחוק מצייר במקרה זה.

מה קורה בנשיפה לא מלאה במכשיר הינשוף?
נשיפה שאינה מספקת במכשיר הינשוף נתפשת התנהגותו כמי שניסה להכשיל את תוצאות הבדיקה, כלומד – כסירוב למתן דגימת אויר נשוף. מדובר למעשה במקרה שבו הנבדק משתף פעולה עם בודקיו אולם לעניות דעתו של השוטר בשטח, התנהגותו של הנבדק פועלת גם ככלי לטיעון נוסף כי הנבדק אינו משתף פעולה, כמו למשל "משיכת זמן עד לבדיקה" ועוד – כאשר בפועל, אותה משיכת זמן הייתה עלולה לעמוד לרועץ בידי הנבדק משום שאז האלכוהול היה נספג בדם באופן רווי יותר.

התמודדות בבית המשפט בתואנת סירוב לבדיקת ינשוף
הנבדק יוכל בהזדמנות המשפט להוכיח, כי ישנם גורמים אחרים המונעים מהנבדק, שלא מרצונו, לעשות את הבדיקה על פי הפרמטרים הנדרשים- כמו למשל הוכחת מחלה באותו זמן של הבדיקה. המשפט מאפשר זימון רופא כעד מומחה, אשר יסייע בין שאר הכלים לבטל את כתב האישום כנגד נהג בשכרות