תאונות דרכים לצערנו הרב, הן לא חזון נפרץ במדינתנו וקורות יותר מדי. לעיתים זה נגמר בין חברות הביטוח אך לעיתים שיש מצב שבו לא בטוח מי האשם, הדברים מתגלגלים באיטיות יתרה ואפילו יכולים להגיע לבית הדין.
לא כל תאונת דרכים תתגלגל להגיע לדיון בבית משפט. אך המקרים שכן יגיעו הן כאלו שיש עליהן עוררין- אם מבחינת האשמים בהם, אם מבחינת הנזק שנגרם בגינן או אם יש חשד כי התאונה היא כזו של פגע וברח או תאונה שנעשתה תוך נהיגה בשכרות. במקרה הזה, יידרש הנאשם להודות באשמה או לכפור בה. אם הוא כופר בה הרי שעליו להביא ראיות כדי להכחיש את הטענה שהועלתה כנגדו. ראיות יכולות להיות עדויות, ממצאים מן השטח או בדיקת פוליגרף.
מהי בדיקת הפוליגרף?
בדיקת פוליגרף היא למעשה בדיקה שבודקת האם המחובר אליה הוא דובר אמת או שלא. הבדיקה מודדת מדדים ביולוגיים שונים כמו קצב נשימה, דופק, לחץ דם ועוד בהקשר לתגובה לשאלות מסוימות ועל פי כך ניתן לקבוע האם אדם משקר או דובר אמת. הבעיה בבדיקה הזו, שאדם יכול לצאת כדובר שקר רק משום שהוא לחוץ מאוד מן הבדיקה ולמעשה הוא עלול לסיים כמפליל עצמו שלא לצורך משום שכל המדדים גבוהים ומרמזים כאילו הוא משקר.
לבדוק את האמת
קבילות ואמינות
בשל הרגישות הזו והעובדה שאדם עלול להיות בלחץ כאשר הוא מבצע בדיקה כזו לבד, מי שמזומן לבדיקה רשאי להגיע עם עורך דינו. ככלל חשוב להתייעץ עם עורך דין בטרם ביצוע הבדיקה בכדי להבין את תוכנה ואת משקלה כראיה משפטית.
מתי בדיקת הפוליגרף לא תהיה קבילה?
כעקרון, אין לבצע
בדיקת פוליגרף על מי שסובלים מאי שפיות זמנית או כרונית וכן גם על צעירים שהם תחת גיל 18. משום שבדיקות במצב כזה לא ישקפו את הלך רוחו הנפשי האמיתי של האדם ולמעשה תהיה זו ראיה שחשיבותה היא כחשיבות קליפת השום. אגב, אם מדובר בבדיקת פוליגרף שנועדה לבדוק שכרות בשעת התאונה, הרי שאז הבדיקה כלל לא תוספת או יעילה משום שלאנשים שמשתכרים כלות יש נטיה שלא לזכור מה ביצעו בשעת שיכורתם. במקרה הזה, בכדי להוכיח שכרות, תדרש עדות ראיה וכן בדיקת דם או ינשוף שתראה כי אכן האדם היה בעל אחוז גבוה של אלכוהול בדמו.
.jpg)
