לא אחת אנו שומעים בין צעירים וכמובן בבתי המשפט לתעבורה, ויכוחים חוזרים ונשנים על נושא ריכוז האלכוהול המותר לנהיגה. הבעיה העיקרית בקביעת ריכוז זה, היא העובדה שכל גוף מגיב בצורה שונה לאלכוהול.
בשל תגובתו השונה של כל גוף לאלכוהול, קיימת בעיה להגדיר בלשון החוק מהו נהג שתוי, או נהג שיכור. אך בכל זאת, חוק הוא דבר ברור וחד משמעי ולכן נדרש לקבוע בצורה חד משמעית וכמותית מהו הריכוז המינימום ומהו ריכוז המקסימום של אלכוהול בגוף בכדי לקבוע מהו הרף שבו מותר עדיין לנהוג ומהו רף המהווה סיכון לנהג ולסביבתו.
הבדיקות הנהוגות בחוק
לפי חוק, רשאי שוטר לעצור נהג לבדיקת שכרות בכל זמן. שתי הבדיקות אשר מותרות על פי חוק הן בדיקה באמצעות מכשיר הינשוף, ובדיקה נוספת באמצעות בדיקת דם. בדיקת הדם היא נדירה יותר, מצריכה את הסכמתו של הנבדק באופן מלא ולרוב מבוצעת כאשר התוצאה מן המכשיר אינה סדירה או נראית גבוהה במיוחד והשוטר סבור שיש לבדוק את ריכוז האלכוהול בצורה מדויקת יותר. תהיה אשר תהיה הבדיקה, הרשאה בגין נהיגה בשכרות היא דבר חמור אשר עלול להסתיים גם בפסילת רישיון.
מה יכול להשפיע על הבדיקה?
בדיקת הינשוף בודקת את מינון האלכוהול שלך למעשה בבדיקת נשיפה, המסתמכת למעשה על כמות האלכוהול שנשארה בחלל הפה בטרם התפרקותה הביולוגית. מטבע הדברים, ככל ששתיית האלכוהול נעשתה בתזמון קרוב יותר לבדיקה, כך הגוף עדיין לא הספיק לעכל את החומר, ויראה ממנו מינון גבוה יחסית. אם עברו מספר שעות מאז שתיית האלכוהול ועד הבדיקה הרי שאז באופן טבעי יירד מינון האלכוהול בגוף. כנ"ל גם במקרה ששתיתם הרבה מים ואכלתם לאחר הארוחה, דבר שמסייע להתפרקות מהירה יותר של האלכוהול ופינויו מן הגוף.
זכרו כי בדיקת אלכוהול אינה תורה מסיני
מה שחשוב לזכור זה שבדיקת אלכוהול אינה תורה מסיני. מכשיר הינשוף הוא רק מכשיר, הדרושה לו קליברציה בטרם השימוש בו שכן אם לא עלול להראות תוצאות שאינן הגיוניות. בנוסף, בדיקת דם לשם מדידת מינון האלכוהול שנלקחה ללא הסכמה מפורשת מן הנבדק וחתימתו על מסמך בנושא אינה קבילה מבחינת בית המשפט.
.jpg)
