בפסק דין חריג עד מאוד קבע בית המשפט כי על האם לאפשר לאב לראות את בתם הקטינה לאחר הליך גירושין ארוך ומייגע.
לא אחת אנו עדים למקרים בהם על אף קביעתו של בית המשפט לגבי הסדרי ראיה בין הורים גרושים, ההורים אינם מקיימים את האמור בהסדר ולא מאפשרים לבן הזוג השני לראות ולהיות בחברת ילדו כפי שנקבע. במקרה דנן מדובר על זוג שהיה מצוי בהליך גירושין ארוך ומטיש במשך כ-4 שנים אשר סבב סביב מאבק ממושך בשאלת יחסי הבת והאב.
לטענת האם- האב אלים ואינו כשיר לתפקד כאב
על אף הטענות החוזרות ונשנות מצידה של האם כי האב אינו מסוגל להיות בחברת הילדה ללא השגחה ופיקוח, פסק בית המשפט כי על האם לאפשר לאב לבלות בחברת בתו בזמנים ובמועדים שקבע באופן פרטי וללא צורך בהשגחה או נוכחות של צד ג´ כלשהו בפגישות אלה וכי בכל מקרה בו האם לא תאפשר לאב את השהות בחברת הבת ללא סיבה מיוחדת ו/או ללא הודעה מספקת מראש, תאלץ היא לשלם קנס כספי גבוה בסך 10,000 ₪.

עיקרון מוביל- טובת הילד
עמדת בית המשפט- טובת הילדהלאורך כל תקופת הגירושין שכאמור ארכה כ-4 שנים, נמנעה האם מכל מועד לפגישה שנקבעה בין האב לבתו, האם נמקה את טעוניה בכך שהבת חולה, הבת נמצאת בטיול מטעם משרד החינוך ועוד כל מיני סיבות שונות ומשונות. האב, שעל מנת להפריח את טענותיה של האם, לפיהן מדובר באדם אלים ואמונציונלי שאינו מסוגל לקבל אחריות תחת ידיו וודאי שלא את בתם הקטנה, ניבדק על ידי מספר אנשי מקצוע לרבות עובדים סוציאלים, פסיכולוגים ורופאים מסוגים שונים, ונקבע כי הינו כשיר לנהל מערכת יחסים עצמאית עם הבת ללא צורך בליווי של צד ג´ ולא בפגישות רישמיות במרכז קשר.
ניהול קשה ומפרך של תיק הגירושין
הליך הגירושין הקשה ומייגע בין בני הזוג כלל כמות בלתי מתקבלת על הדעת של למעלה ממאה בקשות ועשרות דיונים בבית המשפט- דבר אשר נחשב לחריג ויוצא דופן עד מאוד ומכאן נבעה הפסיקה החמורה והחריפה המוצגת במקרה זה. בצעד חריג זה הסדיר למעשה בית המשפט את נושא הסדרי הראיה