יחסי מין במרמה

ישנה משמעות לקיום יחסי מין במובן של סיפוק היצר המיני אם כי גם לצורך הולדת ילדים, כך שאלו שקיימו אותם עשו זאת מתוך מודעות למשמעות זו. המודעות לכך אינה נבלעת גם אם המסכים לקיום יחסי המין רומה לגבי העילה שהניעה אותו לקיום יחסי המין. ישנן עבירות מין שונות הנמנות בתוך מסגרת קיום יחסי מין במרמה – כמו למשל גניבת זרע, עבירת מין בקטינים, גילוי עריות במשפחה, ניצול יחסי מרות ועוד.

יחסי דין במרמה בהקשר הטיפולי
אף אם יחסי המין קוימו דרך טיפול מיני, אין לראות בכך הסכמה למעשים אלו – כל עוד אדם היה רואה במעשים אלו מעשה חמור ופוגעני אילולא נעשה במסגרת טיפולית. המסגרת הטיפולית מקנה לאותו מעשה נופך חברתי אחר, וככל שכך- הנורמות החברתיות משתנות ולכן אינן תקפות כבמצב חברתי מקובל. לצורך הגדרת הגבול שבין הנורמה החברתית לטיפול המיני כאמצעי להשגת מטרה ניתן לומר כי מתקיימת בין המטפל למטופל "חזקת תקינות" לגבי כל מעשה שעשה בו המטפל. אם היינו מוציאים את הטיפול מהקשרו, יתכן שדווקא אז היה חש המטופל במרמה.

ניצול יחסי מרות
עבירת ניצול יחסי מרות קשורה לעבירת בעילה אסורה בהסכמה. החוק רואה בעבירה זו עבירה חמורה, שאף אם ניתנה לכך הסכמה מידי העובד/ת  - הם היו מצויים בעמדת נחיתות עקב ניצול יחסי המרות. לבתי המשפט ניתן הכוח וניתנה הסמכות להוקיע את התופעה באמצעות ההכרה בה כעבירה חמורה - עם עונש בהתאם. 

יחסו של בית המשפט
אין מקום לספק בין "רומן" לניצול יחסי מרות. אם ישנו ספק, יש לחתוך בהחלטה לכאן או לכאן, אם כי עורך דין המצוי בתחום יכול להפיק מנתונים מוכחים יתרון לכל אחד מהצדדים. המטפל הוא זה האמון לשמור על היחסים הנאותים והגבול הסביר למעשיו וכך האחריות לניצול יחסי המרות תהא למעשה עליו.