יש בחוק הגדרה לגבי הביטוי "תקיפה בנסיבות מחמירות". החוק מוגדר בסעיף 382 א´ ויש בה מכלול נרחב של תרחישים. עבירה כזו מוגדרת כעבירה שבוצעה על ידי שניים או יותר אשר חברו לביצוע המעשה
החוק עושה איפה ואיפה בתחום העבירות – ישנן עבירות תקיפה נמוכות קומה יותר וישנן עבירות תקיפה בנסיבות מחמירות. ההבדל שבין שני סוגי העבירות יקבע איך יתנהל הדיון, מה תהיה התוצאה ומהי האשמה. התקיפה השכיחה היא הכאת אדם אחר או הפעלת כוח כלפי גופו בנגיעה או בדרך אחרת – ישירה או עקיפה ללא הסכמתו או במעשה תרמית. "כוח" – יכול להתפרש כאן גם להפעלת חום, ריח, גז, חשמל ואור או כל אמצעי אחר אשר גורם אי נוחות או נזק. גם אם אין סימנים על גופו של התובע, הרי שהנתבע מסתכן בשנתיים מאסר, לצורך הדוגמה.
תקיפה בנסיבות מחמירות
התקיפה החמורה יותר קרויה תחת "נסיבות מחמירות", כשהדעות חלוקות במקרה זו; על פי החוק, נוכחותם של שניים או יותר אנשים במקום האירוע תצבע את האשמה ב"נסיבות מחמירות", והדיון נסוב סביב עניין האקטיביות של אותם נוכחים – האם עליהם רק להמצא במקום על מנת שיואשמו בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות?
תכנון מוקדם
בצורה זו של תקיפה, אמור להתקיים יסוד חשוב – יסוד התכנון. יש צורך בתכנון מקדים לאירוע, ודי אם התרחש ממש בסמוך לקרות המקרה. זהו למעשה תנאי מצטבר על התנאי הקודם, לפיו חייבים להיות שניים לפחות שתכננו את נושא התקיפה בנסיבות מחמירות. במידה שלא התקיים תכנון מוקדם לפני התקיפה, הרי שה"נסיבות המחמירות" בטלות ואינן תקפות משום שלא די ברכיב אחד על פי ההגדרה.
החוק ברור בכל הנוגע לתקיפה בנסיבות מחמירות
תקיפת בן זוג
ישנם מקרים רבים מספור אשר עניינם תקיפת בן זוג. בסוג זה של תביעה אין צורך בשני אנשים לפחות כדי שעבירה זו תיקרא על פי נסיבות מחמירות. למעשה, די גם בתקיפת קטין שהוא בן משפחה כדי שהעבירה תיחשב למחמירה. רכיב "בן המשפחה" הוא הרכיב העקרוני שיוצר את ההבדל שבין תקיפה רגילה לתקיפה בנסיבות מחמירות.
ערכו של סנגור בתביעות מסוג זה
סנגור שפועל לייצוגו של הנאשם יעמול על מנת ליצור סתירה בין הטענה כי ישנם שני אנשים לפחות אשר תכננו את העבירה ונכחו במקום. הוא ינסה למזער ככל שניתן את אותו הנזק המשפטי שאמור להיגרם לנתבע.
לקריאת כתבות נוספות בתחום -
.jpg)
