עתירתו של פרופ´ אורנן לבג"צ אשר במסגרתה נתבקש בג"צ להורות על שינוי סיווגו מיהודי לחסר דת, נדחתה. מאמר זה סוקר בקצרה את הפסיקה והשלכותיה
פרופסור עוזי אורנן (1923) אשר גדל והתחנך בירושלים, משמש כפרופסור ללשון ועיבוד שפות באוניברסיטה העברית, נימנה בין חברי האקדמיה ללשון עברית ופעיל נמרצות נגד כפייה דתית והפרדת הדת מהמדינה. במהלך השנים ייסד פרופסור אורנן עמותות שונות לרבות עמותת "אני ישראלי" ועמותת "הליגה למניעת כפייה דתית". כבר בעת מפקד האוכלוסין הראשון שנערך בישראל בשנת 1948 ביקש פרופסור אורנן להירשם כחסר דת ונענה בסירוב. במשך השנים פנה פרופ´ אורנן בעתירות רבות למשרד הפנים תוך בקשה חוזרת ונשנה לשנות את סיווגו בסעיף הלאום מיהודי לעברי.
בסיס עתירתו של פרופ´ אורנן
בנובמבר אשתקד דחה בג"צ את עתירתו של פרופ´ אורנן בה תבע אורנן לשנות את סיווג הלאום ובמקום המילה "יהודי" יופיע הכיתוב "אזרח מכוח חוק השבות". בעתירתו טען העותר כי אין המדינה רשאית לכפות עליו דת ולאום שאינם בהתאם לרצונו והשקפתו, כמו כן זכותו הבלעדית, כזכותו של כל אדם, להמיר את דתו ואת השקפותיו ולקבוע לעצמו כי הוא אינו משתייך לאף דת ובהתאם לתקן את הרישום במסמכיו המזהים. העותר טען כי אין הדעת סובלת מצב בו רשויות המדינה הם שיקבעו את דתו של אדם ולא הוא בעצמו
זכותו של כל אדם להחליט באשר לדתו?
פסיקת בית המשפט בעתירהבפסיקתם קבעו שופטי בג"צ כי עתירתו של אורנן מהווה למעשה חזרה ו"שידור חוזר" לבקשותיו ועתירותיו הקודמות שנדחו זה מכבר. עוד קבע בית המשפט כי הוא איננו הערכאה המתאימה לקבלת החלטות מסוג זה לפיהן תופרד הדת מן המדינה וכי החלטה מסוג זה מן הראוי שתתקבל על ידי המחוקק הנבחר. השופט רובינשטיין ציין כי סיווג על פי בקשתו של העותר כ"עברי" במקום יהודי אינה מהווה כל שינוי שכן לשתי המילים הגדרה משותפת ושתיהן מגדירות כל אדם שנולד לאם יהודיה.
האם בית המשפט הוא הכתובת הנכונה?
בפסיקתו קבע הש´ רובינשטיין כי "מדינת ישראל הינה פיקדון יקר שהופקד בידינו" וכי בית המשפט הוא איננו הכתובת הנכונה אליה ייפנו הקוראים לשינוי אופייה המדיני כמדינה יהודית. במרוצת השנים הדף בית המשפט תביעות ועתירות רבות שמטרתם העיקרית היתה לא אחרת מאשר יצירת הפרדה בין הדת למדינה אך נכון להיום אין בית המשפט מעוניין להתערב בסוגיה זו.
.jpg)
