בשנים האחרונות נוצרה הסלמה בכבישים בתופעת המרדפים וסיכון חיי אדם, תוך התנהגות כביש רשלנית המסכנת חיי אדם. בתי המשפט נדרשים לא פעם להעמיק בנושא סעיף 332-2 באשר ליסוד הנפשי העומד מאחורי כן.
לעבירות מתחום הנהיגה ישנו דגש חזק ומשמעותי בשנים האחרונות משום תאונות הדרכים הרבות והקורבנות הרבים מספור שקיפדו חייהם לצערנו בדרכים. כל כלי רכב הופך להיות כלי נשק חם – בין אם השימוש בו נעשה בהיסח הדעת ובין אם במזיד. גורמי האכיפה רואים בהתנהגות הזו רשלנות וסיכון חיי אדם חפים מפשע, העבירה רבת משקל ובית המשפט מתייחס לנסיבות בהתאם. כך, בית המשפט שוקל מה היא העבירה שתהיה ראויה לאישום הנהג? האם זוהי עבירה בה סיכנו חיי אדם במזיד?
סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה – במזיד
העבירה "סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה" מפורטת בחוק העונשין בסעיף 332, כחבלה בכוונה מחמירה - עבירה בסעיף 329, מעשה רשלנות ופזיזות בסעיף 338 בחוק העונשין ועבירה של סיכון בדרכים בסעיף 334. דוגמאות לכך יכולות להיות חציית צמתים תוך יצירת סיכון מוחשי, התנגשות בכלי רכב אחרים תוך כדי תנועה פרועה,
מהירות מופרזת ואף יידוי אבנים כלפי רכבים הנוסעים בכבישים ודוגמאות דומות.
מה היסוד הנפשי המיוחס לכך?
יש להראות כי הייתה כוונה לפגוע, על מנת לטעון שסיכון חיי אדם בתחבורה ציבורית קרה במזיד. אין להחיל את הכלל הזה בעבירות מטרה. כאן יש להראות שאותו יסוד נפשי שנמצא בסעיף 300א´3 מתקיים – ואותו אדם פעל במודעות לכך שהוא מסכן את חיי הציבור.
גרימת סכנה ממשית
על מנת להבין מהי הענישה שעלולה להיות בעקבות אותן נסיבות, רצוי לפנות לעורך דין, ולהתוות את האסטרטגיה המתאימה בנושא. כדי להבין מהי הענישה יש להבין מה הן הנסיבות ולקרוא את כתב האישום לפני כן. מרבית המקרים מטפלים בנהג אשר ביצע עבירות תנועה וסיכן חיי אדם לרבות עצמו, אולם לא נטל חיי אדם או שהיווה סכנה לרכוש. במידה זו אילו פעל תוך הכרה צלולה, החזיק רישיון נהיגה ואינו מחזיק בהרשעות תעבורה נוספות, לא יורשע ב"מזיד".
מהו העונש המקסימלי הנהוג כיום?
העונש המקסימלי שמוגדר כיום בחוק על מקרה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ציבורי במזיד הוא עד ל-20 שנות מאסר, תוך שיקוף החומרה שהמחוקק מייחס לכך. זאת, תוך כך שלוקחים בחשבון כי עבירות התעבורה הן הקשות ביותר.
.jpg)
