אין צורך בגניבת כרטיס האשראי באופן מוחשי על מנת להשתמש בו בזהות בדויה או גנובה. אחת לזמן מה נחשפת הונאת ענק בכרטיסי אשראי בקנה מידה ומטופלת באופן נוקשה בידי גורמי האכיפה ובבתי המשפט – גם בישראל.
הלקוח אשר נתקל בהונאת כרטיס האשראי שלו יזכה לרוב לפיצוי מחברת האשראי – עוד מבלי להגיע עם בעיה זו לבין כתלי בית המשפט, אולם לעתים מתקיימים מקרים שמעלים ספק בנושא, ולפיכך חברת האשראי לא תמהר להחזיר את הכספים ויפתח מאבק כדי לקבל את הכסף. אמנם בישראל קיים מערך מתוחכם וערני של אבטחת כרטיסי האשראי בכל רגע נתון – מערך ששומר על היקף הונאות קטן יחסית של כרטיסי אשראי בישראל אל מול רחבי העולם, ועדיין קיימים סוגי הונאות שונים שמצריכים התייחסות חוק שונה.
טיפול שונה בכרטיס הדיגיטלי
כאשר צ´ק היה חוזר או לא נפרע המשטרה הייתה מעורבת, כיון שהיה מדובר על עבירה, אולם המגמה השתנתה מאז נכנסו לשוק כרטיסי האשראי התמונה השתנתה – כיון שצ´ק חוזר קשה יותר לגביה ולפירעון מאשר כרטיס אשראי. מאידך, קל יותר לבצע בכרטיסי החיוב הונאות מסוגים שונים והנזקים לגורמי המימון גדולים מאוד בכל שנה. 
כרטיסי אשראי- מקרים ותגובות
חוק כרטיסי החיובבשנת 1986 נכנס לתוקף חוק כרטיסי החיוב, אשר מפרט את העונשים שבכל סיטואציה של הונאה מסוג זה. לפי סעיף 16-א´ הנוטל כרטיס אשראי שלא בהסכמת לקוח או בכוונה להשתמש בו ושלא להחזיר אותו – דינו מאסר לשלוש שנים. לפי סעיף 17 אילו אותה עבירה נעברה בנסיבות מחמירות, הענוש על כך הוא מאסר 5 שנים. לפי סעיף 18, כל מי שמחזיק בחומר כל שהוא לייצור כרטיס חיוב כדי למחוק, להדפיס או להוסיף נתונים לעריכת שינויים על גבי כרטיס חיוב וללא הסכמת המנפיק של הכרטיס, דינו מאסר 3 שנים.
הצטרפות סעיפי אשמה אחרים
אל חוק כרטיסי האשראי מצטרפים חוקים נוספים שצוברים עונשים, כמו למשל קבלת דבר במרמה – 415 או עבירת זיוף – 418 בחוק העונשין. עם השנים מתפתחות שיטות הונאה בעלות היקפים גדולים יותר ובאופן מתוחכם יותר, מה שמקשה על אופן הגילוי והחשיפה של זהות החשודים והשיטה עצמה. על מנת להבין איך ניתן לטפל בהונאה מסוג זה, רצוי לפנות לעורך דין אשר מתמצא בחומר ויכול להוביל ולייצג את התובע בהצלחה.
.jpg)
