החוק מעניק חסות לעיצוב של חפץ מסוים שיכול להיות בין היתר כל מוצר תעשייתי במידה שעמד בתנאי רישום מדגם – ביחוד בעת רישום עיצוב חדש. בכך המעצבים והיוצרים שומרים על הקניין הרוחני שלהם ולקבל שימוש ייחודי בו.
המדגם הרשום הינו זכות קניינית המקנה בלעדיות על השימוש במוצר. כדי לעצב את המוצר לא די ביצירת שימושיות של המוצר, אלא ליצור בעיצוב שעומד בתנאי רישום המדגם ובין היתר לא לייצר פרט שהוא דומה למוצר אחר שהוא בחסות המדגם. הזכות לכך נקנית תוך רישום בפנקס המדגמים והמשמעות היא שכל סוג של מדגם כפי שהוא מצוין בחוק מגן על כל הקטגוריות שרשומות בסעיף מאותו סוג של מוצר או בחלק מהן. הסוגים הללו מוגדרים בתוספת השלישית בתקנות המדגמים.
הגדרת המדגם
לפי סעיף 2 לפקודת המדגמים, הגדרתו של מדגם הוא קווי דמות, דוגמה, צורה או קישוט שמייחדים את החפץ באופן שבולט לעין בסחורה המוגמרת ואפשר להבחין בו רק במראית עין. מאידך, אין צורך להבחין בין השיטות לבניית המוצר. ישנה הגנה על פי חוק שניתנת למדגם, בסעיפים 33 ו-37 לפקודת המדגמים והפטנטים משנת 1924.
מדגם כזכות קניינית
ההגנה שניתנת למדגםזכות היוצרים על המדגם תוענק לו עם רישומו לאורך 5 שנים מיום רישומו. ניתן להאריך את מועד זכות היוצרים ביחד עם תשלום המס המתאים. ניתן לבקש להאריך את התקופה גם בדיעבד בתקופה של 6 חודשים לאחר תום המועד בכפוף לתשלום אגרה נוספת שנקבעה בחוק. כל עוד הזכות עומדת לבעל המדגם, כל גורם אחר אסור בייחוד המוצר לצורך מכירתו או לערוך חיקוי ותרמית אלא אם יש לו רישיון לכך והיתר בכתב מהבעלים הרשומים – כדי לערוך היתר זה רצוי להתייעץ עם עורך דין פטנטים.
רישום סימן מסחרי ומדגם רשום
אם תכליתו של הסימן המסחרי הוא כדי לאפשר ליצרנים לפתח את הסימן הבלעדי שיזוהה על ידי הציבור ויעניק לו את המוניטין ואת ההבחנה מפני משווקים מתחרים, הרי שתכלית המדגם הרשום היא הענקת זכות לעיצוב מוצר ולשיווקו באופן בלעדי לאותו היצרן. בכך, החוק מעודד בכך את היצרנים כדי לעצב ולהשקיע בפיתוח המוצרים, שכן ללא הגנה זו היו חשופים להעתקות של יצרנים זריזים אחרים שהיו קוצרים את פרי ההצלחה של המוצר המקורי.
.jpg)
