עריק או משתמט מצה"ל, עוברים עבירה צבאית בעלת נופך חמור, ובה עוברים הליך של מעצר. הפרקליטות הצבאית מייחסת לעבירות אלו ערך חמור (נפקדות). ניתן לערב עורך דין בנושא ולהסדיר את המעמד מול הגורמים בצה"ל.
עריקות, השתמטות וגם נפקדות אלו עבירות שייחודיות לצבא. זו עבירה שמופיעה בסעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי. מועמדים לשירות ביטחון שנמנעים להגיע לצו הראשון כדי שלא לממש את חובת הגיוס שחלה עליהם עובר עבירת השתמטות מגיוס, מה שקרוי בלשון העם "עריקות". התאריך שנקבע לו להגעה לצו הראשון הוא "תאריך הגיוס". במידה שלא הופיע בתאריך הגיוס לצו הראשון, מוצאת כנגדו פקודת מעצר, נערכים חיפושים עד למציאתו על ידי המשטרה הצבאית או על ידי משטרת ישראל. במידה שהאחרונה היא זו שמצאה אותו – יועבר לטיפולה של המשטרה הצבאית.
האם כדאי להסגיר?
עריק או משתמט משירות צבאי אינו מעמד שנפתר, אלא אם חלה התערבות מסוימת. להיפך; אם אין התערבות בכך, מעמדו של עריק הולך ומחמיר עם השנים וחומרת העונש תיקבע ביחס ישיר לתקופת ההיעדרות. ניתן ואף רצוי להסדיר את ההסגרה לרשויות הצבא בעליך מנהלי או בהליך של דין משמעתי פשוט, תוך כדי ייצוג של עורך דין אזרחי שיש לו התמחות בתחום צבאי זה.
הסדרת מעמד חייל משתמט
חומרת הענישהתקופת ההיעדרות היא מקדם משמעותי לחומרת העונש שיגזר על העריק, ולכן רצוי לטפל בכך במהירות המירבית ואולי אף להשיג הקלה בעונש ולחזור לשגרת החיים. תוך כדי תקופת הכליאה, העצור יקבל טיפול מגורמים כמו קצין בריאות נפש, גחל"ת או פסיכיאטר שיביא להקלה בתנאי השירות ואף לשחררו משירות צבאי אלא אם מדובר על תקופת היעדרות ממושכת.
מתי ניתן לבקש מחילות?
כשהעריק משתמט בפעם הראשונה או שלא שירת תקופה ממשית לפני שהחל בעריקותו, ניתן לפנות ולבקש מחילה. בנוסף, ישנם מועדים שניתן לקבל בהם על פי פקודות הצבא מחילות חגים, כלומר קיצור עונש מאסר לפי דין משמעתי או לפי פסיקת בית דין צבאי בתוך תקופה של עד שמונה ימים. מועדים אלו הינם ראש השנה, יום הכיפורים, פסח ויום העצמאות. ישנן גם מחילות בחגים הנוגעים לבני דתות אחרות מיהדות, וניתן לתכנן את מועד ההסגרה בהתאם למועדים אלו.
.jpg)
