עם ההחלטה להתגרש, ישנה האצה בקצב ההתנהלות – פונים לעורך דין באופן המהיר ביותר כדי לזכות ביתרון מסוים עם הגשת התביעה. כשבמדינת ישראל ישנם שני גורמים אפשריים לניהול תביעות הגירושין, רצוי להתייעץ עם עורך דין מה טוב יותר עבור המקרה הנתון.
במדינת ישראל, בית הדין הרבני הוא בעל הסמכות הבלעדית כדי לדון באישור הגירושין אולם לגבי שאר הדיונים שנלווים לפרידה – הסדר משמורת, הסדרי ראייה, דמי מזונות, הסכם הממון וגם נושא הצוואה – בהם ניתן לדון לא רק בבית הדין הרבני, אלא גם בבית המשפט לענייני משפחה. בעוד בית הדין הרבני מתנהל על פי חוקי ההלכה ופסיקות הדיינים, בית המשפט לענייני משפחה מתנהל על פי החוק שבמדינת ישראל. האדם שמקדים אל הסמכות המתאימה לו מבין השתיים יזכה לנהל את הדיון אצל אותה הסמכות ויזכה ביתרון.
מתי הסמכות ייחודית ומתי מקבילה?
לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בבתי הדין הרבניים משנת 1953, נישואין וגירושין יהיו תחת סמכותו הבלעדית של
בית הדין הרבני. מתוך כך – הסמכות של בית הדין הרבני היא ייחודית לו בפסיקות של גירושין – כן או לא ובאילו תנאים. יחד עם זאת כל שאר הדיונים אשר יכולים להתנהל בין שתי הסמכויות ייערכו אצל הסמכות המקבילה שנבחרה קודם על ידי מי מהצדדים.
מרוץ סמכויות בגירושין
רצוי להיעזר בסיוע משפטי של
עורך דין משפחה רצוי להיעזר בסיוע משפטי של עורך דין משפחה – וזאת כדי לנהל את הדיונים הללו משלב ניסוח התביעה, תוך הגשתה לסמכות שנבחרה וייצוג של צד הלקוח. פסקי דין אחרונים שנערכו יכולים להשליך על הפסיקה בנושא המדובר ולכן, עורך דין שמצוי בתחום ומכיר את הפסיקות האחרונות ידע איך לנהל אותן. ישנן "הפתעות" גם בתוך הסטיגמות המיוחדות בין בתי הדין הרבניים שעומדים לכאורה לצד הגברים במרבית המקרים ולהיפך.
מרוץ הסמכויות כובל את בני הזוג לפי הסמכות שנבחרה
בני הזוג שלא הגישו ראשונים את הבקשות לדיונים בתחומי הגירושין עלולים להיות כבולים להתנהלות שנבחרה בעבורם, וברוב המכריע של המקרים – אינה לטובתם. מתוך כך, היעזרות בסיועו של עורך דין מייצג מצידם יכולה להציל ככל שניתן את הזכויות שעומדות להם.
.jpg)
