מחלות מקצוע

החוק מגדיר מחלת מקצוע תחת המטריה של פגיעה בעבודה, וכולל בתוכו תאונת עבודה או תאונת מקצוע. ההגדרות המדויקות נמצאות בתקנות הביטוח הלאומי ובתוכן ניתן למנות הרעלות שנוצרות עקב חשיפת העובד לחומרים כימיים (וזאת באם לא היו קיימים המתקנים הנדרשים כחוק, מובא כמידע מוסף מטעם ש.ל מורן), מחלות שמאפיינות עובדים בסוגי מקצועות מאוד מסוימים או עבודה שנעשית בתנאים מסוימים.

מחלת מקצוע וחוק הביטוח הלאומי
בכדי שהביטוח הלאומי יכיר במחלות כמחלות מקצוע, עליהן להיות מפורטות במפורש בחוק הביטוח הלאומי, אך יחד עם זאת ייתכנו מקרים שבהם יכיר הביטוח הלאומי שלא במסגרת חוקיו באדם כמי שמחלתו היא מחלת מקצוע  על ידי כך שיוכיחו שמדובר במיקרוטראומה שהיא פגיעה מתמשכת ומצטברת.

מה נדרש כדי שהמוסד הלאומי יכיר במחלה כמחלת מקצוע?
תקנות הביטוח הלאומי קובעות שכדי להכיר בנפגעי מחלת עבודה יש לענות על תנאים כגון מחלה שמופיעה ברשימה מיוחדת בתקנות הביטוח הלאומי. תנאי נוסף פוסק שנדרש להוכיח קשר נסיבתי בין המחלה לעבודה. אם מדובר בעצמאי, אזי שמחלתו צריכה להיווצר בשל משלח היד שלו, ואם בשכיר עסקינן, מחלתו תיווצר בשל טיב העבודה אצל המעסיק.

מה צריך לעשות המבוטח כדי שיכירו במחלתו כמחלת מקצוע?
בכדי שמחלת המבוטח תיכנס להגדרת מחלת עבודה ותוכר על ידי הביטוח הלאומי, הוא נדרש לספק הוכחה בדמות חוות דעת רפואית וממצאים רפואיים המוכיחים כי מדובר במחלת עבודה. יחד עם זאת, ישנו סייג בדמות תקנה הקובעת שהביטוח הלאומי מחויב להכיר במחלה כמחלת מקצוע כל מחלה המפורטת במסגרת רשימת המחלות.

קשר סיבתי ומחלת עבודה
מבוטח המעוניין להוכיח את קיומו של קשר סיבתי צריך לשכור את שירותיו של עורך דין שמתמחה בתחום על מנת שזה יסייע לו ויוכיח שאכן קיים קשר סיבתי בין מחלתו לבין מקום העבודה שלו. הדבר תקף גם לגבי מבוטח שסובל מבעיות גב, ועבודתו כרוכה בנשיאת משאות כבדים יוכל להוכיח שנגרם נזק לגבו אם עורך דינו יוכל להוכיח שהפגיעה נוצרה בשל העבודה.