ועדת שחרורים

חוק שחרור ממאסר על- תנאי קובע, כי אסיר ששהה במעצר מעל לשישה חודשים ומיצה למעלה משני שליש ממאסרו, רשאי לבקש בקשת שחרור מוקדם. הועדה שתדון בכך נקראת "ועדת שחרורים" או "ועדת שליש". הועדה דנה בבקשה ושוקלת בחיוב את שחרורו במידה ואינו מהווה סכנה לשלום הציבור, במידה והעבירה שנעברה היא חמורה או לא והתנהגותו של האסיר בזמן המאסר. מכאן ניתן לנכות שליש ממאסרו של אסיר בגין התנהגות טובה. נבדקת האפשרות לאישומים נוספים והאם זכה בעבר להקלות ולשחרור על תנאי או לחנינה מנשיא המדינה.

מדוע חוות דעת חשובה?
על פי חוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר (רש"א), ועדת השחרורים יכולה לכוון אם לשחרר את האסיר לאחר שריצה כשני שליש ממאסרו.  במידה והוכיח כי חל שיפור בהתנהגותו והוא השתקם, והצליח לשכנע את הועדה כי לא ישוב יותר לשטח העבירות הפליליות. לדוגמה – גמילה מסמים במהלך המאסר, ובמידה והאסיר הורשע על רקע של עבירות מין, תתווסף לחוות הדעת מטעם רש"א גם חוות דעת מטעם בריאות הנפש של שירות בית הסוהר, וכאשר יש מעורבות של גילוי עריות, תתוסף חוות דעת של ועדת גילוי עריות.

הרכבה של ועדת שחרורים
כל ועדת שחרורים למעט ועדה לשחרורם של אסירים שבמעצר למעלה מ- 25 שנים (שכן אז ישנה ועדה בהרכב מיוחד), מורכבת משופט או שופט בדימוס, שני נציגי ציבור בעלי רקע של שנתיים לפחות בקרימינולוגיה, סוציולוגיה או תחום טיפולי אחר. נציג שירות בית הסוהר יוכל לקחת חלק גם הוא בועדה ולהשמיע דעותיו, אולם ללא זכות ההצבעה.

מדוע נחוץ סיוע משפטי לייצוג בועדת שחרורים?
אופן הצגת המציאות בפני ועדת שחרורים מהווה אבן בוחן מכרעת. כדי לצמצם נזקים בפני הועדה, ניתן עוד לפני תחילת המעצר לפנות לעורך דין לקבלת סיוע ויעוץ- דבר זה יכול להקטין את האישום הפלילי, למנוע בעתיד סנקציות שליליות ולעזור לאסיר להשתחרר מהר יותר. עורך דין ייצג את האסיר באופן רהוט ומקצועי מול הגורמים המטפלים והמכריעים.