ועדת שחרורים

לעתים נקבע לאסיר שחרור במסגרת תנאים מסוימים – וישנו גוף שעומד כשומר בשער על השחרור המוקדם של אסיר. זהו שחרור על תנאי דווקא משום שהוקדם – ועדיין לא ריצה את מכלול העונש שקיבל במשפט. ישנו תנאי מינימלי לבקשת בקשה לשחרור מוקדם בפני ועדת שחרורים: על האסיר לקבל עונש של לפחות שישה חודשי מאסר, והוא סיים לפחות כשני שלישים מתקופת מאסרו. בידי ועדת השחרורים אם כן השרביט כדי לחרוץ דינו של אסיר בפעם השניה. הסמכות החשובה הזו משתמשת בזכותו של האסיר לחוק יסוד כבור האדם וחירותו, אולם צעד זה עלול לעלות לאסיר או לחברה מחיר כבד.

אילו שיקולים ישנם לועדת שחרורים?
לועדת השחרורים יכולים להיות שיקולים שונים ומרכזיים כדי לשנות את גזר דינו של אסיר במהלך ריצוי העונש; בין השיקולים: מהי חומרת העבירה – האם לאותו אסיר ישנו ביכוי גבוה לפשוע שוב? מהן נסיבות העבירה – האם נמצאו ראיות מקלות בעונש שמאפשרות משפט חוזר או שינוי בעונשו – ואיך התנהג האסיר – האם למד את הלקח והראה זאת במהלך שירותו? כמו כן קיומו של עבר פלילי עלול להעיב על תנאי שחרור מוקדמים.

עליו לקבל חוות דעת
ישנה רשות לשיקום אסירים, שמציגה בפני ועדת שחרורים את חוות דעתה. חוות הדעת של רש"א תוצג לבדה כל עוד סוג העבירה נחשב לבין הקלות. אילו מדובר בעבירה מחמירה, האסיר יאלץ לקבל  חוות דעת נוספות שתתבענה את ההשלכות בעבור שחרור מוקדם בקרב הקרבנות לעבירה.

כשהאסיר אינו בר שיקום
ישנה אפשרות להחליט כי האסיר אינו בר שיקום, ואינו מתאים לשום מסגרת תעסוקה או שאין תוכנית שיקום מתאימה לו. הבקשה הבאה שלו תתקיים רק בעוד 6 חודשים, על כן רצוי מלכתחילה לפנות לעורך דין פלילי בעל מוניטין והצלחה בתחום.