סמכות השיפוט בכל עניין במדינת ישראל תינתן לאחת משלוש הערכאות – בימ"ש עליון, מחוזי והשלום – אלא אם הסמכות ניתנה לבית דין אשר נתון במערכת שונה מזו של בתי המשפט בישראל. בית המשפט המחוזי שנמצא בדרגתו מעל לבית משפט השלום הוא הסמכות בה דנים בכל מה שאינו בסמכות בית משפט השלום ובנושאים נוספים. נערכים בו דיונים בענייני מים, עניינים מנהליים, בהליכים אזרחיים של תביעות מ- 2.5 ₪ ומעלה, בהליכים פליליים בעבירות שדינן מעל לשבע שנות מאסר ועוד.
בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים פליליים
בית המשפט המחוזי ידון בעניינים שאינם מצויים בסמכות בית משפט השלום, ועיקרם – עונש מוות או מאסר אשר עולה על שבע שנים, וכן בית המשפט המחוזי מהווה ערכאה לערעור על פסקי הדין שנפסקו בבית משפט השלום.
בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים אזרחיים
בית משפט מחוזי דן בתביעות שערכן עולה על 2.5 מיליון ₪ וכן בתביעות שעניינן שימוש במקרקעין וחזקה. עניינים אלו יכולים להיות דיון בעובדים זרים, מכרזים ועוד. חוק בתי המשפט משנת 1984 קובע באילו נושאים כל ערכאה תעסוק.
בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים
חוק בתי משפט עבור עניינים מנהליים התקבל בכנסת בשנת 2000, ומכוחו בתי המשפט המחוזיים מכהנים גם כבתי משפט לעניינים מנהליים וידונו גם בעתירות של פרט כנגד רשות, בתובענות מנהליות, בערעורים מנהליים על החלטות גופים שונים בנושאי התוספת לחוק ועוד. הנושאים אשר לא מפורטים בתוספת לחוק ידונו בבית משפט העליון, שהוא בית משפט גבוה לצדק.
בית משפט לערעורים
בית המשפט המחוזי מכהן גם כבית משפט לערעורים על פסקי דין שנחרצו על ידי בית משפט השלום. הערעורים נוגעים גם בפסקי דין של בתי דין מנהליים, לפי החלטות של ראשי הוצאה לפועל או סמכות מיוחדת בחוקים שמקימים אותם.
מה לגבי מספר שופטים?
באופן רגיל ישנו שופט אחד לדיון, אולם בדיוני ערעורים על פסקי דין מבית משפט השלום ישנו הרכב של שלושה שופטים. שלושה שופטים ירכיבו את הדיון גם במקרים שבמשפט הפלילי כמו בעבירות אונס, ניסיון לרצח, עבירות מין, עבירות נגד בטחונה של המדינה ועוד.