החוק להסדר מותנה מסמיך את גופי התביעה שמנויים בתיקון לחוק כדי לסגור תיק תביעה כנגד החשוד בעילה של סגירה בהסדר – לאחר שהחשוד הסכים להודות בעבירה המיוחסת לו ולקיים את התנאים בהסדר. יש להסדר זה גם כמה סייגים.
היועץ המשפטי לממשלה אשר משמש גם כראש התביעה הכללית פרסם בתקופה האחרונה שורת הנחיות שמחוללות מהפך במשפט הפלילי – הליך ההסדר המותנה. הליך זה נועד כדי להקל על העומס של התביעות המוגשות לידי הרשות השופטת - שהינו חסר תקדים בהיקפו. תוך כך ניתן לקצר גם את זמני הטיפול בהחלטות שניתנות על ידי רשות זו. בנוסף לכך, היתרון מצד הנשפטים הוא סיוע למי שנשפט לראשונה בחייו על עבירה קלה לחזור לשגרת החיים מהר ככל שניתן – ומבלי שכתב האישום יעיב על עתידם.
עיקרי ההסדר
הנחיות אלו מונות את סגירת התיק בהסדר – לפי סעיף 67א'-ב', סיוג ההסדר לעבירות מסוימות – לפי סעיף 67 א'-ג', תנאים לעריכת ההסדר – לפי סעיף 67 א'-ד', הוראות לעריכת הסדר 67ב', תוכן לפי סעיף 67-ה, עילת סגירת התיק בהסדר – סעיף 67-ו'ף סירוב או הפרת תנאי הסדר בסעיף 67-ז' ועוד סעיפים נוספים.
סייגי ההסדר המותנה
ההנחיות החדשות תוטלנה בשלב ראשון רק על תובעי הפרקליטות ועל התובעים בנושאי תכנון ובניה. ההסדר יחול אך ורק על עבירות שהענישה בגינן לא כוללת מאסר בפועל, מאסר על תנאי או עבודות שירות. המשמעות היא שהן כן יכולות לחול על עבירות פזיזות ורשלנות, עבירות מחשב שונות, השארתו של ילד ללא השגחה וכדומה.
מהו הסדר מותנה?
סגירה של תיקים בהסדר המותנההתקשרות עם עורך דין פלילי או כל עורך דין בתחום העבירה יאפשר להוביל את תיק התביעה לקראת הסדר בו הנאשם מודה באשמה מסוימת על פי הראיות שנמצאו כנגדו, ומתחייב לשלם את הפיצוי או לפחות להמנע מביצוע עבירה זו בעתיד. התאמה של הסדר זה לעבירות שבהן התגובה החברתית כנגד העבריין אינה גבוהה במיוחד.
סייגים נוספים בהסדר מותנה
ישנם סייגים נוספים שבגינם ניתן לסגור תיק תביעה, כמו למשל בעבירות פשע שמנויות בתוספת השישית, ואינן עבירות שבגינן ניתן להטיל קנס או כופר, כשהנאשם לא עבר עבירות בחמש השנים האחרונות וסייגים נוספים. כל אלו, בתנאי שהנאשם לא עבר עבירות כל שהן בחמש השנים שקודמות למועד הגשת תיק התביעה.
מאמרים בתחום: