מעצר בית בישראל

אחד הנושאים החמים כיום בנושא מעצרים זה מעצר בית, משום שהוא נעשה נהוג יותר ויותר. במעצר מהסוג הזה העצור שוהה בבית ללא אפשרות לצאת ממנו. מעצר הבית יהיה חלופה למעצר בבית מאסר, למעצר ימים או למאסר במתקן כליאה בארץ. השם השני שלו הוא שחרור בערובה, או שחרור שהוא בתנאים מגבילים. אמצעי התקשורת לעולם החיצון מוגבלים גם הם, ומוטל עליו איסור להשתמש בטלפון או באינטרנט. יתכן גם מעצר שבו העצור ימנע מלהגיע למקומות מסוימים או שיהיה עליו איסור יציאה מן הארץ. מי שהמרה את פי החוק עומד בפני סנקציות ועונשים.

מדוע משחררים הבייתה בתנאים מגבילים?
חוק סדר דין פלילי משנת 1996 מסביר, כי המטרה של מעצרו של האיש חייבת להיות מוגשמת כך או כך, ואין ניגוד אינטרסים אם ניתן לעצור את האיש ועדיין לשמור על מטרת המעצר. את המעצר הזה משיגים תוך שחרור בערבות, ובחירה בדרך זו מאפשרת לצמצם את הפגיעה בחירותו של העצור.

עד מתי העצור נמצא במעצר בית?
אותו מעצר בית הוא בחזקת פתרון מקביל למעצר בבית מעצר. כלומר, המעצר יתקיים עד אשר אין עוד צורך במעצר בכלל – החקירה תסתיים, ההליך הפלילי שפעל כנגד אותו חשוד הסתיים, וישנה הכרעה לכאן או לכאן לגבי אשמתו או חפותו של העצור. ככל שמקרה העוצר קל יותר, ינתנו חלופות מעצר מקלות.

איך בית המשפט מאפשר זאת?
בדרך כלל עורך דין הממונה על עניינו של העצור יפעל כדי להקל על תנאי המעצר של העצור, במיוחד אם הוא מצוי במעצר ימים. היות וישנו עומס על בתי הכליאה, בית המשפט יאפשר זאת ובלבד שאין זה כרוך בסיכון שיבוש הליכי חקירה, בריחה מן הארץ או התחמקות מהרשויות וכן מסוכנות לציבור.