חזרה מהודאה במשפט הפלילי

פעמים רבות בעקבות מצבי לחץ של חקירה פלילית נוטים אנשים לשקר, או לספר גרסאות לא מדויקות. לפעמים אדם חף מפשע יודה בפשע כיוון והוא מפחד מגורמים אחרים שמאיימים עליו או כי הוא מנסה להגן על קרוב כלשהו. על כן נכתב סעיף 153(א) על פיו ניתן לחזור בהודאה במשפט פלילי על פי החלטת בית המשפט.

באילו מקרים לא יותר ערעור על הודאה במשפט פלילי?
למרות שחזרה מהודאה במשפט הפלילי נאכפת בחוק היא מאושרת ע"י בית המשפט בנסיבות חריגות במיוחד. על פי רוב מדובר במקרים בהם ההודאה נעשתה בניגוד לחוק, או אם היה דבר מה פסול בהודאה של החשוד. בית המשפט לא נוטה לאשר ערעור להודיה כאמור לעיל, כך למשל אדם שמודה בעונש כיוון ועורך דינו ממליץ לו, לא יכול לערער על ההודאה.

באילו מקרים יותר ערעור על הודאה במשפט פלילי?
לרוב יתיר בית המשפט ערעור על הודאה כאשר ההודאה נעשתה בשגגה, כאשר נעשתה טעות בהבנה של ההודאה ע"י המערער. אדם שרוצה להצדיק את עצמו ולטהר את שמו ועושה זאת בתום לב, על אף שהודה באשמה בעבר יוכל לערער עליה וייתכן כי יאשרו לו, במיוחד כאשר מדובר לפני מתן גזר הדין.

מדוע חוק ערעור על הודיה במשפט פלילי הוא בעייתי?
הבעייתיות בחקיקה זו היא שכל נאשם יוכל לחזור בהודאה שלו כאשר גזר הדין ניתן והוא לא לשביעות רצונו. כלומר, הנאשם הודה במעשיו שכן חשב כי זה יקל על עונשו, כאשר ראה כי אין הדבר כראות עיניו הוא מנסה לשנות את גזר הדין ע"י הודיה. על כן בית המשפט עושה סינון רציני בנושא זה ושוקל באופן רציני ומעמיק תוך התחשבות בציבור.