נזקי שמיעה

כאשר עובד נתון בתנאי עבודה קבועים של לא פחות מ- 85 דציבל ונגרם לו נזק לאוזנו הפנימית שמתבטא בירידה בכושר השמיעה שלו ובתדירויות הדיבור, ניתן לראות את הנזק לאוזנו כמחלת מקצוע כפי שהינה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ("ביטוח מפני פגיעה בעבודה"), וכך ניתן להגיש תביעה לביטוח לאומי לקבלת הפיצויים הקבועים בחוק באמצעות עורך דין נזיקין. במידה אם נגרם הנזק שלא במסגרת עבודתו, וכן לא ניתן להוכיח כי הגורם לכך נעוץ בעבודתו, עדיין ישנה תקווה משפטית וניתן להגיש תביעה המתארת על פי תורת המיקרו טראומות  שתהיה שורת אירועים מצטברים אשר גרמה לתופעה.

הגשת תביעה לביטוח לאומי
פסקי דין רבים עסקו בכך שישנו צורך בהוכחת הנזק שנגרם לאוזן הפנימית של העובד וכן בהוכחת ירידה בכושר השמיעה ובתדירויות הדיבור כיסודות משפטיים ועובדתיים הדרושים על פי התקנות כדי לאפשר את מתן הפיצויים וכן את קיומו של הקשר הסיבתי בין החשיפה לרעש לבין הנזק שנגרם לאוזנו של אותו עובד. כן חייב להתקיים תנאי של חשיפה לרמת 85 דציבלים ומעלה בסביבת העבודה.

 מחלת מקצוע או לא?
בכדי לענות על הקריטריונים שהחוק לביטוח לאומי מציב באשר לפיצויים בגין נזקי שמיעה כמחלת מקצוע, חייבים להתקיים מספר תנאים: המחלה חייבת להיקבע על ידי מחלת מקצוע, וכן המבוטח חלה במחלה בזמן שזו נקבעה כמחלת מקצוע. כן חייב להתקיים התנאי כי המבוטח חלה עקב עבודתו אצל מעבידו. קביעה בנושא מחלת מקצוע או לא מתקבלת אחר הצגת המסמכים המעידים וחוות דעת של רופא מומחה בידי הועדה הרפואית של ביטוח לאומי שתחרוץ את מידת הנזק המוערך למבוטח.

פגיעה כתוצאה ממיקרוטראומה
על מנת להוכיח כי נגרם נזק שמיעתי כתוצאה ממיקרו טראומה, אין צורל להוכיח כי העובד נחשף במהלך עבודתו לתנאים קבועים של 85 דציבלים ומעלה, אלא עליו להוכיח באמצעות קביעה רפואית ברורה כי נגרם לו נזק שמיעתי כתוצאה מרעש.