כאשר חייל הנמצא בשירות הצבא נפגע, נפצע או לוקה במחלה נפשית כל שהיא או במחלה גופנית עקב השירות בצבא או בזמן השירות, עומדת בפניו הזכאות לתבוע תגמולים מידי משרד הביטחון. במקרים אלו, חובת ההוכחה לזכאות לתגמולים חלה על התובע עצמו, כשבעצם עליו לבסס כתב תביעה מהימן בנוכחות הוכחות אותן ניתן להציג מול קצין התגמולים וכן מול הועדות הרפואיות. על מנת להכין תביעה מקיפה שתבטיח את מרב הסיכויים לתגמולים מקסימאליים, רצוי להסתייע בעורך דין (דרך הצבא או עורך דין אזרחי בעל הרשאה לעבוד במערכת הביטחון).
תיעוד באמצעות מסמכים ועזרים נוספים
ביסוס הטענה כי צה"ל הוא הגורם האחראי לנזק שנגרם לכם תלוי באיכות ההוכחות שתגישו. הקשר הסיבתי בין תנאי השירות להתפרצות המחלה הוא האלמנט המכריע לאישור התגמולים. על- כן, רצוי לאסוף כל מסמך אפשרי כמו דו"ח פציעה אשר יעיד על הנסיבות, התנאים והאירועים שהובילו להופעת הנזק או להחמרתו. כן יש לשמור תיעוד של תלונות במהלך השירות, צילומי שטח המראים את תנאי השירות (בגדר המותר לצילום בשטח צבאי) ביקורי רופאים, הפניה לקב"ן ועוד.
ביסוס הטענות והוכחותכדי להוכיח שבזמן X החייל היה כשיר ובריא לעומת זמן Y שבא לאחריו בו בריאותו נפגעה, חשוב לשמור הוכחות המעידות כי החייל היה כשיר בעת גיוסו מול ההוכחות העכשוויות. במידה והנזק היה קיים כבר בתחילת השירות, חשוב להראות כי עוצמתו הייתה פחותה מזו של יום הגשת התביעה. ניתן להסתייע בעדויות של חברים או מפקדים המאמתים את הצהרותיו כפי שהגיש בתצהיר חתום על ידי עו"ד או שופט.
מה לא לעשותשכרו של החייל יצא בהפסדו במידה וייגש לעו"ד באמצעות קצין העיר, וכן אם יגיש את התביעה באמצעות ר"מ 2 וקצינת נפגעים, אלא באמצעות עו"ד המתמחה באותו תחום. כמו- כן חלה התיישנות על התביעה באם תוגש לאחר 3 שנים ממועד השחרור של החייל (ישנה הארכה לגבי מועד ההתיישנות של תביעה בגין מחלת נפש).
.jpg)
