הלם קרב הינו תופעת פוסט טראומה שנקראת בשמה בעברית – "הפרעה בתר חבלתית". זהו מונח מעולם הפסיכיאטריה שהלוקה בה סובל בדרך כלל מסיוטים, פחד, מחשבות חודרניות, הסתגרות, עצבנות ועוד. לאורך שנים רבות הייתה בעייתיות באבחון תופעת הלם קרב ובטיפול בה כיוצא בזאת. הערטילאיות של התופעה שלא הייתה מוגדרת עד לא מזמן מנעה מרבים לזהותה כמקור לבעיות רגשיות שונות, לטפל בהן וגם לתבוע בגינן גורמים שונים. משך שנים רבות נפגעי הלם קרב הוכרו על ידי אגף השיקום בצה"ל כנכי צה"ל הזקוקים לשיקום – אולם עד לזיהוי מקור הסבל בהלם הקרב, רבים עלולים שלא לקבל את הטיפול הראוי – וגם את הפיצויים המגיעים להם ממקורות שונים. כל עוד אותה פגיעה הייתה מוגדרת כנפשית – הגדרה שאינה חד משמעית ואובייקטיבית, היה קשה לפרש את הפגיעה או לייחס לה את הטיפול הראוי.
מודעות לזכות לפיצויים
בישראל ישנם לא מעט חיילים אשר לקו בפוסט טראומה במהלך שירותם במערכי הביטחון, אולם לא הבינו שזהו המצב בבהירות ולא זכו לקבל טיפול פסיכיאטרי – ולאורך הזמן סבלו מתופעות נלוות נוספות לאותו סבל שהם ממשיכים לחוות לאחר הטראומה שוב ושוב. הפגיעה מנעה מהם בין היתר להשתלב בשוק העבודה וביכולתם לנהל חיי משפחה באופן תקין. אותו מי שהוכיח כי לקה בהלם קרב והגיש תביעה כנגד משרד הביטחון יכול לקבל הכרה בכך מאת קצין התגמולים בסעיפי פיצוי שונים.
איך מנהלים תביעה כזו?
יש לפנות לעורך דין שהתמחותו היא בתחום תגמולים ופיצויים לבעלי הלם קרב. חשוב לפנות לעורך דין בעל ניסיון קודם והצלחות בתחום. יש להיות מוכנים לתהליך של הגדרה ואבחון התופעות מהן סובל האדם הלום הקרב, הגשת תביעה מול קצין הביטחון תוך שילוב הסעיפים בהם הוא מעוניין בפיצויים ולברר מהם הסעדים שעומדים לרשותו.
לקבל את הטיפול המתאים
לאחר גילוי התופעה, אין להזניח אותה, אלא לצד העניין – רצוי להשקיע במציאות הרצויה, על מנת למנוע הופעתן של תופעות שונות וכן התדרדרות נוספת במצב. גם אם הוחלט לשחרר את אותו אדם משירות, עדיין משרד הביטחון הוא הכתובת לתביעות מסוג זה, על מנת שתהיה הכרה בזכות להגיש טיפול רפואי על פי חוק הנכים. יש לתאר מהן התופעות מהן סובל התובע, להמציא עדויות הנוגעות לעניין הטראומטי וכן עדויות על אי סבל לפני כן מאותן התופעות.