מי שחלה או נפצע במהלך שירותם הצבאי יכולים לפנות בתביעה כלפי משרד הביטחון, אולם נקיטה באסטרטגיות שונות ובהתאם לנוהל הנכון בהתאם לסוג הפגיעה, יכולה להוביל לתוצאות שונות.
חייל או חיילת ששירתו מטעם משרד הביטחון וחלו או נפצעו במהלך שירותם הצבאי, זכאים להגיש תביעה כנגד משרד הביטחון – לקצין התגמולים. מדובר על תביעה לקבלת קצבת נכות שדומה לתביעה אזרחית מול המוסד לביטוח לאומי – אולם לרוב הגשת תביעה במסגרת זו עדיפה ומשתלמת יותר. גם כשהפגיעה ידועה וניכרת, עדיין נדרש תהליך מסוים לקביעת שיעור הפגיעה, ולפי זאת שיעור הפיצויים שינתנו לנפגע. יש להראות כי החבלה או המחלה נוצרו בעקבות השירות הצבאי גם אם החייל היה מחוץ למחנהו. יש להראות גם כי קרה אירוע ממשי ומשמעותי לצורך החשת התפרצותה של מחלה קונסטיטוציונאלית.
להגיש את התיעוד המתאים
יש להגיש את התיעוד המתאים כדי לגבות את הטיעונים שיוגשו בכתב התביעה. באמצעות התיעוד, ניתן להוכיח עובדות ולקשור את הקשר הסיבתי שבין תנאי השירות של החייל והפגיעה בו. יש להוסיף ולהציג תיעוד של הפגיעה שמעיד על הנסיבות, תנאי השירות והאירועים שגרמו להופעת המחלה או להחמרתה. דו"ח פציעה, תיעוד ביקורים אצל הקב"ן, הפניות וביקורי רופאים – כל אלו יכולים להועיל ויש למסור אותם לעורך דין בתחום זה.
לעבור ועדה רפואית
יש להתייצב בפני ועדה רפואית אשר בה נקבעים אחוזי הנכות. לוועדה זו יש להכין את כלל הבדיקות ואת המסקנות מן הבדיקות הללו, ולהיבדק מול רופא. הרופא יגיש את מסקנותיו לרופא הראשי של הביטוח הלאומי, וזה יקבל או ידחה את המלצות הרופא. מכאן – שיש להציג זאת באופן משכנע. 
קבלת מלוא הפיצוי ממשרד הביטחון
תביעת משרד הביטחון בגין החמרת מצבגם אם נתקבלה החלטה בקשר לפיצויים ולתגמולים ממשרד הביטחון, אותו חייל יהיה יכול לשוב בעתיד ולתבוע שוב את זכותו לפיצוי נוסף בגין החמרת המצב. לצורך העניין, התובע יזומן לוועדה רפואית שוב כדי לקבוע האם המצב הוחמר באמת ביחס למצבו הראשוני כפי שנקבע בזמן התביעה הקודמת.
הגשת ערעור על החלטת קצין התגמולים
ישנן מספר דרכים להגיש ערעור לקצין התגמולים. אילו התביעה הראשונה נדחית משום הטענה שהמחלה לא פרצה בזמן השירות הצבאי או שאין קשר סיבתי בין המחלה ותנאי השירות, הרי שניתן יהיה להגיש ערעור בזכות זו לבית המשפט השלום.אל התביעה הזו חשוב לצרף את חוות דעתו של הרופא המומחה – לפחות חוות דעת מרופא אחד.
.jpg)
