הגשת תביעה נגד משרד הביטחון יחייב את קיומו של קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין החבלה ממנה סובל המשרת בכוח. מתוך כך, ישנה אפשרות לדחיית התביעה, כל עוד לא מציגים הוכחה בעלת קשר חזק לשירות הצבאי.
קבלת תגמולים מהמדינה עקב פציעה, חבלה או מחלה שנגרמו עקב או במהלך השירות הצבאי או במשטרה תלויה במידה רבה באופן הצגת הבקשה שתעבור לתהליך בדיקת זכאות. הליך בדיקת הזכאות ארוך ומורכב, וזאת בשל הצורך לקבלת חומר עובדתי ורפואי ממוסדות שונים ומגורמי חוץ. בתוך התביעה יש להוסיף את חוות הדעת הרפואית מרופא שהוא מומחה לתחום זה, ומצא את העילה לתביעה כביכול – אותו קשר סיבתי שתולה את דרגת נכותו מתוך כורח שירותו.
תפקידו של קצין התגמולים
קצין התגמולים הוא מי שהוסמך לקביעת קיומו של קשר סיבתי על פי הטענות שמונחות בפניו. לפי חוק, יהיה רשאי להיעזר בחוות דעת של ועדה רפואית לפי חוק הנכים, כדי לגבש החלטה. זו יכולה להיות לצורך העניין גם ועדה עליונה לפי סעיפים 28 ו-28-א' לחוק. מכאן, שקצין התגמולים הוא אבחן הבוחן הראשונה בקביעת מקרה הנכות.
משמעות דחיית תביעת קצין תמלוגים
ערעור על דחיית החלטת קצין התגמוליםאילו אדם נפגע מהחלטתו של קצין התגמולים – יהיה רשאי להציג ערעור על ההחלטה בועדת ערעור – וזאת על פי סעיף 33-א' לחוק הנכים. חוק הנכים יקבע מסלול מפורט כדי להגיש את הערעור. ניתן להגיש ערעור מאותו יום שבו מקבלים את החלטת קצין תגמולים ובתוך שלושים ימים, וניתן להאריך תקופה זו לפי בקשה לתקופה נוספת של 30 ימים. את הערעור יש להגיש בארבעה עותקים כשהעתק אחד ישלח לקצין התגמולים.
מתי ניתן לערער על החלטת ועדת ערעור?
שר המשפטים ממנה את ועדת הערעור, שמורכבת משלושה חברים ובראשה – שופט. לפחות אחד מן המשתתפים בועדה חייב להיות רופא מוסמך, על פי סעיף 26 לחוק. ניתן לערער על החלטת ועדת הערעור אילו מסובר על סוגיה משפטית ובפני בית המשפט המחוזי, ואילו ניתן לערער גם על פסק הדין ל בית המשפט המחוזי, לאחר קבלת רשות ועל פי סעיף 34 לחוק, בפני בית המשפט העליון (יש להתייעץ על כך עם עורך דין) דרך תקיפת החלטתו של קצין התגמולים שונה מדרך הערעור על החלטת ועדה רפואית; כדי לערער על החלטת הועדה הרפואית, יש להציג את הערעור בפני ועדה עליונה, ככתוב בסעיף 12 לחוק.