חברה מפרת חוק

חוק החברות החל את דרכו בתוך פקודה מנדטורית בשנת 1929 על- פי דיני החברות שהיו מקובלים באנגליה. החוק עבר גלגולים רבים מאז בכדי לתפקד כהסדר מקיף לדיני החברות בישראל, כשחוק החברות הרשמי התקבל בשנת 1999 והוא מבטל את מרבית הראות פקודת החברות שקדמה לו. אכיפת חוק החברות נתקלה בקשיים שונים, בעיקר בנושא הגשת הדו"חות וכן גביית אגרות החובה. על- כן תוקן תיקון מספר 10 לחוק החברות אשר קובע בין היתר סטאטוס חדש לחברות אשר הפרו את אותו החוק: "חברה מפרה", או "חברה מפרת חוק".

מי היא חברה שהפרה חוק?
הפרת חוק מתבצעת רק לאחר שליחת התראה בנושא כשלושים ימים לפני הכרזתה במפרת חוק, אלא אם בזמן זה תתקן את הנדרש. הרישום יבלוט בנסח החברה וכן במידע הבסיסי הפתוח לעיון הציבור כל חברה אשר לא שילמה את האגרה השנתית או תשלומים אחרים, כמו אגרת רישום או תשלומים לרשם החברות בעבור פעולות ושירותים הניתנים על ידו. אם חברה לא הגישה דו"ח שנתי של חברה פרטית או של חברת חוץ, היא הפרה חוק. באתר האינטרנט של רשת התאגידים.
 
הסנקציות המופעלות על חברה מפרה
בנוסף לעיצומים הכספיים ( 7,340 ₪ ועד 250,000 ₪ כשמתרחשת הפרה חוזרת) שמתקיימים עם כניסת התיקון, יוטלו סנקציות גם על בעלים ודירקטורים בחברה. הסנקציות מונות שינוי שם לחברה, רישום שעבודים לזכות החברה ולחובתה, רישום חברה חדשה על ידי כל אחד מהבעלים או הדירקטורים של החברה המפרה ורישום משכון לטובת החברה.

תוצאות התיקון לחוק
התיקון לחוק גורם להשלכות מרחיקות לכת על דרכה העסקית של החברה כשזו לא תוכל לשלם יותר לספקים, בנקים ולקוחות. מלבד קיום הנדרש כדי שלא לקבל סנקציות מעין אלו, על בעליה של חברה לא פעילה לפעול ללא דיחוי בכדי לפרק את החברה. חשוב להתייעץ עם עורך דין על מנת לברר מהי הדרך הטובה ביותר שקיימת עבור אותה החברה בכדי לעמוד בחובותיה גם עם פירוקה.