הליכי הסגרה

הסכם הסגרה הינו הליך רשמי המוסדר באמנה בין מדינות שונות ומשמעו העברת אדם החשוד או מורשע בפלילים ממדינה אחת למדינה המבקשת למצות איתו את הדין. בישראל, הסגרת אזרחים ותושבים עבריינים שהורשעו או נחשדו בביצוע עבירות כלשהן קורית במידה ומתקיימים שלושה תנאים עיקריים: בין מדינת ישראל ובין המדינה המבקשת את ההסגרה קיימת אמנה המגדירה את היחסים, ההסגרה נעשית לשם ריצוי עונשו של המוסגר או העמדתו לדין אך לא לצרכי חקירה וכן התחייבות של המדינה המבקשת להעביר את האדם המואשם בחזרה לארץ לשם ריצוי עונשו.

כללי הסגרה
הבקשה להסגרה תידרש על עבירות משמעותיות ובכל מקרה נקבע כי אין מסגירים אדם אלא אם עבר עבירה שדינה בארץ הוא מאסר של שנה לכל הפחות.באופן עקרוני אין הסכמה להסגרה של אזרחים או תושבים מצד מדינת ישראל למדינות הידועות כמושחתות מבחינה שיפוטית (בעיקר מדינות בדרום אמריקה ומרכזה). למדינות אלה אין יחסי הסגרה עם ישראל הקבועים באמנה כלשהי והליכי ההסגרה במקרי בקשה שלהן או של ישראל אליהן יעשו על ידי הסכם הסגרה אישי לאותו אדם שמבוקשת הסגרתו.

ללא עונש מוות
באופן עקרוני, מדינת ישראל, שבה לא מקובל לגזור עונש מוות כחלק מהדין, אינה מסגירה אזרחיה או תושביה למדינות בהן מונהג עונש מוות אלא אם תתחייב המדינה לא לגזור עונש זה על המוסגר. עוד יש לציין כי על המעשה בגינו נדרשת ההסגרה להיות נחשב כעבירה בשתי המדינות על מנת שתתבצע הסגרה.

גירוש כהסגרה
קיימים מקרים בהם שתי מדינות מעוניינות בהליך הסגרתו של עבריין אך אין ביניהן הסכם או אמנת הסגרה המסדירים את ההליכים באופן חוקי. במצב כזה ניתן לראות לא פעם כי המדינה המעוניינת להסגיר את העבריין מבצעת אקט של גירושו מהמדינה ואז אנשי החוק של המדינה המבקשת את ההסגרה עוצרים אותו בנמל התעופה. זהו הליך הסגרה מניפולטיבי שאינו חוקי או לגיטימי ונחשב כפסול ועדיין ניתן למצוא מקרים בהם הוא מתבצע.