אחריות נושאי משרה בתאגיד

סעיף 4 לחוק החברות קובע את כשרותה המשפטית של חברה – שלה אישיות משפטית והינה כשירה לכל זכות, פעולה וחובה אשר מתיישבים עם אופייה. החוק ממשיך וקובע כי כאשר אורגן של החברה פועל בשמה ולמטרותיה של החברה, תהא זו החברה אשר תישא בחבות הנזיקין, בעוד אותו אורגן יהיה חסין בפני תביעה נזיקית, אולם קיימים פסקי דין אשר מורים הפוך: הפעולות של אותו אורגן תבחנה כפעולות של כל אדם פרטי אחר, ולפיכך כל אדם יישא בחטאו שלו (פסקי דין שונים יישמו סייג זה משך שנים רבות ממילא).

חובת האמון וחובת הזהירות
סעיפים 254-257 לחוק החברות בנוסח החדש התשנ"ט 1999 מדברים על חובות האמון, וקובעים כי נושאי המשרה בחברה מחויבים לנהוג תוך שמירה על האינטרסים של החברה בתום לב ותוך הפגנת שקיפות. כך, על בעל המשרה מוטל האיסור לנצל את מעמדו בחברה לטובתו האישית או האיסור לניגוד עניינים. בסעיפים 252-253 לחוק החברות, נושאי משרה בחברה מחויבים שלא לנהוג באופן רשלני. במידה והחברה מעוניינת להגן על נושאי המשרה בחברה בגין תביעות על הפרת חובותיהם כלפי החברה, היא רשאית לבחור ולהעניק לנושאי המשרה שלו הגנות עיקריות.

מהן ההגנות לנושאי משרה אשר הפרו חוק?
סעיף 261 לחוק החברות קובע, כי על פי תקנון החברה, תהיה רשאית לבטח מצדדי ג´ את אחריותו של נושא משרה ובעל חבות מסוימת עקב פעולה שעשה במסגרת פעילותו בחברה – כך תוכל לזכות לכיסוי ביטוחי בגין הפרת חובת אמונים כלפי החברה ובלבד שהאורגן פעל בתום לב. אפשרות נוספת להגנה הינה שיפוי על פי סעיף 260 לחוק החברות – כך שהחברה תשפה את נושא המשרה מחבות כספית פלילית במידה ועמד בתנאים, והגנה נוספת היא אפשרות לפטור על פי סעיף 259 לחוק החברות, כך שנושא המשרה יהא פטור מאחריותו – גם מאחריות חוזית. (ללא צדדי ג´).

חוקים המטילים אחריות פלילית על נושאי משרה שונים
בין החוקים הנוגעים לעניין ומשמשים עורכי דין בנושא: חוק העונשין התשל"ז 1977 מטיל אחריות פלילית על נושאי משרה בתאגיד גם אם התאגיד עצמו היה זה שביצע את המעשים הפליליים. פקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח 1968 עוסקת באחריות האזרחית שחלה על מעוולים ובפיצוי בגין מעשים או מחדלים אשר גרמו לנזק. פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש תש"ל) 1970 מעגנת בין היתר את אחריותם של נושאי המשרה באשר לבטיחות העובדים במקומות העבודה.