עורך דין לתביעות סיעוד

רוב אזרחי מדינת ישראל מבוטחים בביטוח סיעודי כזה או אחר – בין אם בחברות ביטוח פרטיות, דרך קופות החולים, הביטוח הלאומי ועוד. כיום, כאשר תוחלת החיים בישראל גבוהה במיוחד – וישנם נתונים שמצביעים על 40% קשישים מעל לגיל 80 שאינם מסוגלים לבצע פעילויות יום יומיות בסיסיות בכוחות עצמם – כמו למשל לבוש, אכילה, צרכים, ניידות, התהלכות ועוד- רצוי להתחיל לחשוב על ביטוח סיעודי כבר מגילאים מוקדמים יותר על מנת להבטיח תנאי מחיה הוגנים ומכובדים בהמשך.

הגדרה של מצב סיעודי
על- מנת לנצל ביטוח סיעודי לכספי שיפוי ופיצוי, יש להוכיח כי חל מקרה סיעודי למבוטח על פי הגדרת חברת הביטוח בה הוא מבוטח. עליו לעמוד בתנאי הפעילויות היום – יומיות (ADL), בו אדם נבחן ליכולתו לבצע שש פעילויות שגרתיות כמו שכיבה וקימה, הלבשה, תזונה, שליטה על הסוגרים, רחצה וניידות לבד. עליו לא להצליח 3-4 פעולות על מנת שיחשב לסיעודי. ישנה גם אבחנה ל"תשישות נפש", על – אף היכולת לבצע את הפעילויות הללו. אלצהיימר נכללת גם היא כמצב סיעודי במקרים מסוימים.

כיצד לבחור עורך דין בתחום הסיעודי
למקצועיותו של עורך דין יש השלכות רבות על ההישגיות בתביעה, מה שמשפיע כמובן באופן ישיר על הפיצוי הכספי ובכך גם על איכות החיים ורמת החיים שתיקבע לשארית חייו. הדבר היחיד שעומד מול עיניו של עורך הדין הוא האינטרס להצלחה בתיק התביעה, כאשר בין כך או כך ישולם לו שכר טרחה, על פי המוסכם מראש: במידה והושג ניצחון במשפט – התשלום יהיה לאחר קבלת כספי הביטוח. רצוי לסכם על תשלום אחוזים נמוך יותר במידה ולא יושג ניצחון במשפט.

ערעור על תביעת ביטוח
ישנם מצבים שבהם חברת הביטוח לא אישרה את קבלת כספי הפיצויים על בסיס החלטה כי המקרה לא הוצג על פי התנאים שמקיימים החזרי ביטוח. במקרים אלו, ניתן עדיין להגיש תביעת ערעור על ההחלטה הקודמת – וכאן רצוי לקלוע לעניין בעילת התביעה ובהצגת הערר – לכן עורך דין מיומן ובקיא בפסקי הדין האחרונים יכול להגיע ולכבוש את המטרה.