שיתוק מוחין בעקבות רשלנות רפואית

שיתוק מוחין נגרם כתוצאה מפגיעה במוח שתוצאותיה היא קושי לתנועה רצונית ובעיה מוטורית- ובכלל זה גם בעיית דיבור. הגיל בו נגרם בפועל הנזק יכול להיות מגיל העוברות ועד לגיל 3 (אין תמימות דעים בנוגע לגבול העליון של הגיל). אחד מתוך 500 ילדים לוקים בשיתוק מוחין (CP =  cerebral palsy) ברמות ליקוי שונות, כאשר אחוז הנפגעים עקב רשלנות רפואית מתוכם מוערך בכ- 10%, כאשר אותה רשלנות נגרמה באותו טווח גילאים קריטי.

גורמים לשיתוק מוחין
למעשה, ישנם גורמים רבים לכך – דימום בחלקה הפנימי של הגולגולת, שבץ מוחי, עקמת בעמוד השדרה, לחץ תוך גולגולתי, מום מולד ואף מכה חזקה בינקות המוקדמת ועוד גורמים. גם מחלות בהן לוקה האם כמו אדמת, דלקת קרום המוח, סיבוכים בחבל הטבור ועוד עלולים להיות חלק מהגורמים, ובזמן הלידה- לידה מתמשכת או מהירה מדי, חבלות בזמן הלידה, שטף דם במוח או כל מקרה שבו הדם לא היה יכול לזרום למוח.

מדוע דווקא רשלנות רפואית כגורם?
בכדי להוכיח שהתרחש מקרה של רשלנות רפואית, ישנו צורך להוכיח כי על- פי טיפול אחר יתכן כי לא היה נגרם השיתוק, דוגמה לכך- באותם מקרים בהם נראו סימני מצוקה עוברית  בעת הלידה, שמקורם באי אספקת דם מחומצן לעובר ולא ננקטו צעדים כמו ניתוח קיסרי בכדי להציל את העובר מפגיעה מוחית.

כיצד להחליט אם להגיש תביעת רשלנות רפואית בעניין שיתוק מוחין?
על התובע להגיש להתייעצות מול עורך דין מומחה לרשלנות רפואית את כל המסמכים והתיקים הרפואיים הנוגעים לעניין ויפנה לקבלת חוות דעת רפואית אצל גניקולוג, מומחה למעקב הריון, אולטרא סאונד או כל רופא מוסמך לעניין הנדון, ובהחלטה משותפת יסיקו אם מקרה זה מתאים להגשת תביעה לרשלנות רפואית. התייעצויות אלו עלולות להיות יקרות ואף להתיש, אולם הן הכרחיות בכדי לאפשר את המשך התהליך.