תשלום על תאונת עבודה

מבוטח אשר נפגע במהלך עבודתו ואינו מסוגל לעבוד עקב כן, יהיה יכול לקבל את הפיצויים שמגיעים לו מידי גורמים שונים עקב אובדן ההכנסה שלו. כפי שמי שעבד במשרה מלאה יקבל תשלום מסוים על פי חוק, הרי שעובד במשרה חלקית יקבל תשלום שהוא מופחת, על פי מספר השעות בהן הוא נעדר מן העבודה. אילו אותו מבוטח עבד באופן מלא בתקופה בה אי הכושר שלו נקבע בתעודה הרפואית, לא יהיה זכאי לדמי פגיעה.

תשלום דמי הפגיעה – אפשרויות
חובת התשלום יכולה לחול על שלושה גורמים: המעביד, הביטוח הלאומי החב באופן ישיר או חבות של ביטוח לאומי שתשולם באמצעות המעביד. חבות ישירה של ביטוח לאומי היא הגשת תביעה באמצעות עורך דין נזיקין לביטוח לאומי. ישנה חלופה נוספת – הנהוגה בין מעסיקים – הסכמת המעסיקים להיות מבוטחי משנה לעניין – בתמורה לקבלת הנחה שהמעביד משלם לביטוח לאומי. אפשרות שלישית הנהוגה בקרב מעסיקים גדולים, מתוקף תקנה 22 בתקנות הביטוח הלאומי – ביטוח מפני פגיעה בעבודה משנת התש"ד.

מה אומרת תקנה 22 לחוק הביטוח הלאומי?
לפי אותה תקנה, המעסיק ישלם לעובד את דמי הפגיעה באותם מועדים שבהם הוא נוהג לשלם את השכר לעובדים, והמוסד יחזיר לעובדים סכומים ששילם. מטרת התקנה הזו היא למנוע מהמעסיק להפסיק תשלום שכר שוטף לעובד משום פגיעה במקום עבודתו ולהבטיח את הרצף עד לקבלת החלטה בתביעה.

פיצויים על תאונות עבודה שונים מאשר תאונות אחרות