עתירה מנהלית היא למעשה כלי ששם המחוקק בידי האזרח או הארגון שתפקידו לתת כוח בידי האזרח לערער על החלטות ממשלתיות מנהלתיות או של המועצות המקומיות. העתירה תוגש בדרך לבית המשפט לפי הערכאה המתאימה לנושא העתירה.
עתירה מנהלית כשמה כן, מטרתה לעתור או לצאת כנגד החלטה מנהלית כלשהי בין שנעשתה על ידיד מועצה מקומית, עירייה, רשות מקומית, וועדות שונות וכן החלטות ממשלה. דוגמא לעתירה שיש בה ממש- גביית ארנונה בתעריפים מופרזים, צווי הריסה למבנים בלתי חוקיים, הקמת שטחים ציבוריים שלא בהסכמת תושבי האזור- למשל מגרש חניה עירוני, בית קפה מקומי וכולי וכן נגד משרד הבטחון, משרד החינוך.
עתירה ידועה בתחום
אחת העתירות למשל נגד משרד החינוך והמועצה המקומית המפורסמות ביותר בשנים האחרונות הייתה העתירה כנגד ההחלטה לשבץ ילדים אתיופים בכיתות או בתי ספר נפרדים במספר ערים ברחבי הארץ.
עתידה מנהלית- יש נהלים ברורים
אם אתם חושבים שנעשה לכם עוול ואתם מעוניינים בהגשת עתירה מנהלית, יש לנהוג לפי הנהלים הברורים בנושא. לעיתים יהיה לכם קשה באופן עצמאי לעקוב אחרי כל הנהלים והבירוקרטיות מאחורי הגשת העתירה ולכן מומלץ להיוועץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. לרוב עורכי הדין מעודכנים ומכירים את הליכי הגשת העתירה על בוריים ויוכלו לסייע לכם עתירה כשרה שגם יהיה עליה דיון ב
בית המשפט. כך למשל, קיים ממד זמן ברור להגשת עתירה. אם למשל הוגשה עתירה לאחר שנתיים מיום ביצוע ההחלטה המנהלית, הרי שעתירה זו תוכל להיזרק לפח, שכן לפי חוק, עתירה צריכה להיות מוגשת לאחר 45 יום מרגע קבלת ההחלטה או הידיעה עליה.
עתירה מנהלית נוגעת לפניה כנגד הרשויות
זה גם יכול לעלות לכם כסףעוד דבר שמומלץ מאוד לדעת בכל הנוגע לעתירה מנהלית, מעבר לעובדה שניתן גם לא לקבל אותה או לדחותה על הסף, היא שלעיתים יתכן והעותר אפילו יחוייב בתשלום על הוצאות המשפט. זוהי לרוב החלטה די נדירה, אך כאשר מוגשת לפי דעת השופט, עתירה שאין בה ממש והיא סתמית הוא בהחלט עלול לפסוק תשלום בגינה.