הסכמים מקוונים באינטרנט

על פי החוק בישראל, חוזה בכתב אשר נחתם על ידי שני הצדדים (או יותר) שמעוניינים בהסכם זה או אחר בעל תוקף משפטי, יהיה מוגן על פי חוק. אם אחד מהצדדים מפר את ההסכם, לצד השני קיימת הזכות לתבוע אותו על הפרת הסכם ולדרוש את מילוי פרטי החוזה במלואם. אך נשאלת השאלה, האם הסכם מקוון נחשב להסכם מחייב?

דינו של חוזה בכתב די דומה לדינו של חוזה באינטרנט במגוון מובנים. חוזה שיהיה מחייב צריך לכלול שני אלמנטים עיקריים: את כל הפרטים אשר נדרשים משני הצדדים על מנת לבצע את ההסכם, ולהראות בסעיפים שנכתבו בחוזה את כלל רצונותיהם של שני הצדדים. 

כיום ישנם הרבה מקרים בהם משא ומתן מתנהל בתכתובת במייל או ברשת חברתית מסויימת, לעיתים אף קיימים מקרים בהם נחתם חוזה מקוון בין צדדים לאחר תכתובת ארוכה, עד שמגיעים לעמק השווה וחותמים את החוזה גם כן בתשדורת אלקטרונית.

אם ברצונכם לא להגיע לבית המשפט במקרה שחתמתם חוזה מקוון עם אדם או חברה מסויימת, כדאי שתשימו לב לפרטי ההתקשרות ביתר תשומת לב. ישנם תקדימים שאפילו לחיצה על כפתור באתר אינטרנט אינו נחשב להסכמה מלאה ובית המשפט עלול לדחות בקשה כזו שכן לא ניתן להוכיח שהאדם שרכש את המוצר או חתם על ההסכם אכן קרא את תנאי השימוש, או אכן אישר את כל הפרטים.  

גם רכישה של מוצר מסויים באינטרנט, לעיתים אף מבלי שהלקוח יודע שרכש אותו, נחשבת לסוג של חוזה. משרד התקשורת הוסיף תיקון לחוק, בו הצרכנים אשר רוכשים מוצר באינטרנט חייבים לבצע זיהוי כפול אל מול החברה או האדם אשר ממנו רכשו את המוצר. זיהוי כפול לרוב מראה מעבר לכל צל של ספק שהאדם אכן רכש את המוצר ושהיה בכוונתו לרכוש אותו. למרות זאת, כאמור, לעיתים ישנם מקרים בהם הצרכנים אינם מודעים לכך שרכשו מוצר מסויים, ופתאום מגיע להם מכתב התראה לתשלום עבור גוף זה או אחר אשר מספק שירות או מוצר. ניתן להתייעץ עם עורך דין לפני שאתם ניגשים לשלם את ´החוב שהצטבר´, יכול להיות שמעולם לא רכשתם את המוצר, מבחינה חוקית.