8000 שקלים. זהו הסכום שיתן כפיצוי מנהל מיסוי המקרקעין לתובע אשר בוצע על רכושו פעולת עיקול מוטעית ורשלנית אשר בוצעה בניגוד מוחלט להוראות משלוח הדרישה
אדם תבע על מנהל מיסוי המקרקעין בגין עיקול שנעשה על פיו שלא כדין, זאת בגלל שקיבל עיקול על רכבו בגין חוב שלטענתו לא היה חוב אמיתי. המדינה ביקשה שעצם העובדה שקיים חוב, יהיה חלק מהנתיב המנחה של הדיון המשפטי. בית המשפט קיבל את טענות המדינה, אך עם זאת, במקרה הספציפי הזה רשויות המס לא נהגו כחוק ולא שלחו את הדרישה לתשלום חוב בדואר ובכתב, לכתובת מגוריו של החייב. במקרה שקרה כאן, החייב קיבל את המכתב ככל הנראה, מפני שהוא הודבק לו על דלת ביתו.
אי קיום תנאי הסף
בית המשפט החליט שרשויות המס הפעילו הליכי גבייה זאת על פי החוק, אך לא קיימו את תנאי הסף שאומרים שצריך לשלוח דרישה לתשלום חוב בכתב, ולכן התובע זכאי לקבל פיצוי על הליך עיקול לא תקין ובניגוד לכתוב בהוראות הדין.
הליכי גבייה - צריך לעמוד בחוקים ובתנאי הסף
לא מסתמכים על המחשב
רשויות המס והמדינה הציגו ראייה בבית המשפט מפלט מחשב שבו נכתב התאריך שבו נשלח מכתב לכתובת מגוריו של התובע. בפקודת הראיות ישנם מספר תנאים בכדי שפלט מחשב ייחשב כראייה ותנאים אלה לא התקיימו. בנוסף, בפלא המחשב לא היה כל זכר לכך שמדובר במכתב דרישה לתשלום חוב.
מכתב דרישה
כאשר חברה או גוף מסויים רוצה לשלוח דרישה בכתב, עליו לעמוד במספר תנאים. הוא חייב להכתב בהתאם לנוסח הקבוע בתקנות, אך אי מסירת המכתב במשלוח בדואר רשום, דינו כאילו לא נמסר כלל. הגוף ששולח את מכתב הדרישה צריך להעבירו בדואר רשום ויש לוודא ולהקפיד על כך, כמו גם על כך שהדרישה אכן התקבלה אצל החייב. בגלל שהמדינה לא עמדה בתנאי זה, בהליך העיקול נפל פגם, ולכן בית המשפט חייב את המדינה לשלם לחייב פיצוי בסך 8000 שקלים.
קראו עוד על עיקולים:
.jpg)
