דיני חדלות הפירעון מתנגשים במספר סעיפי חוק שונים, מה שבסופו של דבר מעיד על כך שרשות אינה יכולה לעקוף את החקיקות הספציפיות אשר מטרתן היא לאכוף את הסנקציות על חדלות פירעון
בעבר חברה הגישה לעירייה ואל רשויות מיסוי המקרקעין פנייה מפני שמכרו מקרקעין שנמצאים בגבול סמכותה של העירייה, בשביל לקבל כמובן את האישורים הרלוונטיים. העירייה ורשות מיסוי המקרקעין התנו את קבלת האישורים בכך שהחברה צריכה לסגור קודם כל את כל החובות שצברה במהלך השנים אשר קשורים למיסי עירייה וכדומה.
סירוב העירייה
כאשר החברה נתקלה בסירוב מצד העירייה והרשות למיסוי מקרקעין, הגישה החברה עתירה לבית המשפט בכדי לחייב אותם לחתום על אישורים אלה. הטענה העיקרית הייתה שהעירייה והרשות לא הגישו הוכחת חוב, ומפני שלא הגישו הוכחה זו, אין באפשרותן לדרוש תשלום חוב ובכך למנוע מהחברה את מכירת המקרקעין.
נושים לא יכולים לדרוש תשלום חוב עד שלא הגישו בקשה לדרישת חוב
מה צריך לעשות בית המשפט
בית המשפט במקרה כזה עומד במצב בו הוא תוהה כיצד לנהוג, איך הוראותיהם של הצדדים במקרה זה, באים בשילוב עם דיני חדלות הפירעון, שקובעים שכל נושה אשר מבקש תשלום מגוף שהוא חדל פרעון, חייב להגיש לפני כן דרישת חוב לבעל החוב וזה עוד לפני שידון בית המשפט על כך.
ללא אפליה
במקרה זה ואף בעבר נקבע שאין להפלות נושה לטובה מול נושים אחרים אלא אם כן בית המשפט קובע זאת במפורש. רשות מס שלא הגישה תביעת חוב בזמן ובכתב לנושה, אינה יכולה לדרוש לאחר מכן לנקוט בהליכים כנגד החייב, בגלל המחדלים שלה. זהו כלל שמעוגן בחוק ורק מקרים מאוד ספציפיים יביאו לשינויים בחוקים שהרשויות השונות ורשויות המס שואבים את כוחם ואת היכולת שלהם לדרוש חוב מאנשים וחברות כאלה ואחרות.
.jpg)
