כאשר מוגשת תביעת נזיקין רגילה לפתחו של בית המשפט נקודת המוצא ומטרתה של התביעה למעשה הינה השבת המצב למצב בו היה הנפגע מצוי טרם קרות האירוע בו נגרמה העוולה.
תביעת הולדה בעוולה, הינה תביעה של הורים שילדם נולד עם פגם המקשה ו/או לא מאפשר קיום חיים נורמאלי כאשר את הנזק ניתן היה לחזות ולמנוע טרם הלידה. תביעה זו נחשבת גם היא לתביעה נזיקית, נבדלת מ
תביעות נזיקיות אחרות בעיקר בשל העובדה כי בתביעה זו אין למעוול את האפשרות להשיב את המצב לקדמותו.
שאלת הטלת האשמה
בניגוד לתביעה נזיקית רגילה בה המעוול בהתנהגותו גרם לנזק המדובר, בתביעה זו אין התובעים מאשימים את הרופאים בבנזק הטבעי שנגרם לילדם אלה בעובדה שהדבר לא אובחן מבעוד מועד בשלב בו ניתן היה לבחור שלא להביא את הילד לעולם. הפסיקה התמודדה לא אחד עם השאלה- האם עדיף מותו של אדם בעל מום קשה ללא אפשרות להירפא על פני חיים של סבל, וכן האם עדיף מותו של ילד בעל כל מום אף אם מדובר במום שיאשר לו חיים סבירים?
האם מותו של אדם בעל מום קשה עדיף על חיים של סבל?
טוב לי מותי מחיי
בית במשפט העליון נדרש לסוגיה זו בפרשת זייצוב בה נבחנה שאלת זכות התביעה של הקטין עצמו. דעות השופטים נחלקו, את דעת מיעוט (כבוד השופט גולדברג) הנחתה ההנחה לפיה לא קמה לקטין זכות תביעה שכן הנזק שנגרם לו מקורו אינו ברשלנות הרופאים.
דעת הרוב במקרה זה הייתה נתונה לכב´ השופט ברק (כתוארו דאז) אשר סבר כי לא ניתן להשוות את החיים עם מום למצב של חוסר חיים וכי השאלה הנשאלת צריכה להיות באשר להשוואה בין חיים ללא מום לבין חיים עם מום ועל כן אחריותו של הרופא הינה בגרימתם של חיים פגומים.
חובת היוועצות בעורך דין מוסמך
הגשת תביעה נזיקית בכלל ותביעת הולדה בעוולה בפרט הינם תובענות סבוכות ומורכבות להוכחה וניהול, על כן חשוב מאוד לאורך כל הליכי התביעה להיוועץ ולהיעזר בשרותיו של
עורך דין מוסמך אשר ידע להכווין ולהדריך לאורך ההליך כולו.
אולי תתעניינו גם ב:
.jpg)
